לאביעד מחברים מקשיבים,
אני בת 17 ומתחילה או יותר נכון כבר הרבה זמן חושבת על חתונה וקשר רציני..יש לי שתי שאלות.האם יש סיכוי שבגיל כזה אני באמת יודעת מה אני רוצה כלומר אם אני יודעת שאני רוצה קשר רציני שיוביל לחתונה אני אכן רוצה אותו ולא סתם איזו מחשבה חולפת.אני שואלת את עצמי את זה ומרגישה שזאת ממש שאלה גורלית כי אני לא רוצה להתחיל בקשרים ושזה יפגע בי בכל מיני תחומים.
שאלה שניה, אתמול התחלתי לדבר עם מישהו בן 24 ובשיחה אמרתי לו שאני בכלל לא יודעת אם אני רוצה עדיין להיכנס לקשר אבל אח"כ חשבתי ואמרתי לו שכן. השאלה אם יש סיכוי לפער בגילים הללו.אבל אם להיות אמיתית לי לא נראה אבל משהו בלב לא מפסיק לחשוב עליו ואני לא יודעת מה לעשות עם זה. אבל השאלה העיקרית אם כדאי לי להתחיל להיכנס בגיל כזה למערכת יחסים או שזה מוקדם מדיי או לגיטימי הפחד העיקרי שלי שאני יתחיל להיכנס לתוך המעגל הזה של ההכרויות ונאמר יחווה אכזבות ואז זה ישפיע בלימודים… אודה לך אם תענה לי.
טליה
שלום טליה!
אני מבין היטב את הדילמה בה את נמצאת, ואין ספק שהיא קשה ביותר.
באופן בסיסי אני חושב שישנן שתי בעיות מרכזיות ביצירת קשר בגיל שלך: ראשית, הבעיה ההלכתית. שמכיוון שאי אפשר למסד את הקשר באופן מעשי על פי חוקי ההלכה, אנו מכניסים את עצמנו ביודעין למצב בלתי אפשרי וכבר אמרו חכמים ש'אין אפוטרופוס לעריות'.
שנית, גם אם נשים את הבעיה הראשונה בצד, ונניח שניתן היה למסד את הקשר בגיל צעיר או שלא היו לנו בעיות של צניעות, עדיין צריך לחשוב על הבעיה הנפשית, דהיינו, את נמצאת כעת בשלב מאוד מיוחד בחיים שלך, גיל ההתבגרות, שבו הרבה מאוד ממבנה האישיות שלך משתנה ו'משתדרג'. את רואה דברים בצורה שונה, מבינה דברים בצורה שונה וכו'. אך דווקא היופי והחיוניות שבתקופה הזו הם הם שמהווים בעיה כאשר רוצים לחשוב על משהו כל כך מחייב, וכל כך משמעותי בחיינו כמו נישואין. תקופת ההתבגרות מלאה תהפוכות, עליות ומורדות. בתקופה כל כך קצרה, האדם הופך מילד לאדם בוגר. לא יהיה נכון לקבל הכרעות הרות גורל שכאלה בתקופה כזו. אני לא רוצה להפחיד אותך חס וחלילה, אך אנו מכירים כיום לא מעט זוגות צעירים שמתגרשים לא עלינו. רובם הגדול אלה אנשים שפשוט התחתנו מוקדם מידי, כאשר האישיות שלהם עוד לא היתה לגמרי בשלה, וכאשר הם הגיעו לשלב הבשלות, הם פתאום לא הבינו מה הם עושים ביחד. מפני שמה שכל כך התאים להם בצעירותם, לא כל כך מתאים בבגרות. הם השתנו. הם נהייו לאנשים שונים ממה שהם היו כאשר הם התחתנו. (כמובן שדברים כאלה קורים גם לזוגות ותיקים יותר לצערינו הרב, אך בכל מקרה לא בכאלה אחוזים).
לאחר שהסברנו את זה אתייחס גם ליתר דברייך ואומר, שלא בהכרח צריכה להיות בעייתיות בפער הגילאים הזה, אם כי שוב אומר שיכולה להיות לך בעיה מבחינת גילך נקודתית, משום שאת עדיין בשלב הבניה וההתפתחות האישית.
זו לא רק שאלה האם זה יפריע בלימודים או בדברים אחרים חשובים ככל שיהיו, זו שאלה הרבה יותר מרחיקת לכת וגורלית שקשורה בעיקר לעניין עצמו ולאו דווקא לדברים שמסביב.
בברכה רבה,
אביעד, חברים מקשיבים
aviad@makshivim.org.il
