רוב הרבנים אומרים שעדיף שלא יהיה קשר בין בנים לבנות בגיל צעיר כי עכשיו אנחנו "בונים" את עצמינו…… ואם יהיה קשר זה עלול להפריע………..(בין יתר שאר ההלכות והסיבות לאיסור קשרים בין שני בני המין בגיל צעיר) חברה שלי פנתה אלי בבעיה- עד לא מזמן היא הייתה בקשר עם בן…היו להם שיחות ארוכות של שעות על גבי שעות על כל נושא שבעולם- לא בדיוק הייתה "חיבה" (או איך שלא תקראו לזה- אתם יודעים למה אני מתכוונת…….)משני הצדדים- אז הקשר בסופו של דבר נגמר- הם עדיין ממשיכים לדבר אבל ממש לעיתים רחוקות…….כשישנה הזדמנות….. טוב- לא זאת הבעיה שאני רוצה להתמקד בה- במשך הזמן שהם דיברו חברה שלי הרגישה רצון לעלות ולהתחזק- חלק מנושאי השיחה שלהם היו על "דברים ברומו של עולם".כשהיא דיברה איתו היא הייתה ממש מאושרת ואפשר לומר שזה הפך אותה לבנאדם יותר טוב…… היא התייחסה לכולם יותר יפה, היא הקפידה במלא דברים (הלכתיים) וכו'……. עכשיו- באמת אין לי מושג מה הקשר אבל ברגע שהקשר הזה ניתק- היא מרגישה פחות רצון להתחזק ולעלות,פחות צורך להתנהג כמו שצריך והיא פשוט שקעה בתוך עצמה……אפשר לומר שאני מבינה כי עברתי משהו דומה…….. נראה לי שקשר בין בנים לבנות לפעמים באמת יכול להיות טוב אם שומרים על כל גדרי הצניעות- איך זה בדיוק יכול להפריע לבנאדם לבנות את עצמו? (-וקראתי את זה מתוך שו"תים של אתר כיפה) זה לא יכול לפעמים להיות דבר טוב???????
שלום!
שיחה של בת עם בן על דברים "ברומו של עולם", על דברים שקשורים לעליה רוחנית, או במילים אחרות – דברים שקשורים לאישיות שלה, לרבדים הכי פנימיים בה, לנשמה שלה, יוצרת קשר ביניהם. הרבה פעמים כשנוצר קשר כזה הוא דווקא הקשר הכי עמוק, כי הוא נבנה מתוך שיחות על הדברים הכי חשובים ועקרוניים. ולא מחייב שהם ידברו או יתראו כל הזמן, כי קשר נפשי כזה שנוצר הוא מעבר למקום והזמן, הוא מעבר לכל.
והדבר הזה פוגע הרבה מאד בעתיד של אותה בת… עם בעלה.
ביהדות הקשר בין איש לאישה הוא קשר בו הוא רואה בה את האחת והיחידה – האחת והיחידה עליה הוא חושב, שאיתה הוא גודל ועולה, שאיתה הוא מגיע לשלמות. וכך גם האישה – בעלה צריך להיות האחד והיחיד – שרק איתו היא תבנה את חייה, שהוא יהיה החבר הכי טוב שלה בעולם.
אבל ברגע שבעבר כבר היה "ידיד" כזה, שהיה אמנם רק ידיד, אבל שהיה איתו קשר, או במילים אחרות – שאהבו אותו (לא כחבר, רק כידיד), ברגע שהיה כבר מישהו שחוו איתו חוויות יפות, שבנו איתו את האישיות…
כל זה כבר לא קיים.
כשהיא תבוא לנישואים היא עלולה להתחיל להשוות את בעלה לאותו אחד שהיא כבר הכירה פעם. לא תמיד, אבל רק קצת.
וזה בהחלט מספיק.
היא תמיד תיזכר בסיפורים מה"ידידות" שלהם, מאיך שהיה טוב ונעים לדבר ביחד.
ואז עם הבעל… זה כבר לא יהיה אותו דבר.
לא תהיה אותה ראשוניות, אותה ייחודיות, אותה הרגשה שהוא הראשון והיחיד ושאין אחר מלבדו.
זה נראה לך כדאי?
ועוד דבר – אמרת שברגע שחברה שלך ניתקה את הקשר איתו היא חשה פחות רצון לעלות ופחות צורך להתנהג כמו שצריך. אז אולי… אולי הדבר הזה מראה שבאיזשהו מקום העליה הרוחנית הזו היא במידה מסויימת כדי להראות לידיד הזה, להוכיח לו שהיא משהו, לעשות עליו רושם… אולי? אינני אומרת שההשערה הזו נכונה, זו רק השערה, אבל… עדיין – למה היא כל כך נופלת בלעדיו? אם העליה הרוחנית שלה היא אמיתית – צריך רק לראות בה התקדמות הלאה, היא צריכה דווקא להתגבר ולהתעלות בגלל הדחיפה למעלה שהוא נתן לה. ואם זה לא מה שקורה, אז… אולי זה אחרת?
ובכלל – לא כדאי להתעלם מבעיות הצניעות שנוצרות מקשר כזה, לאו דווקא בעיות של נגיעה, אבל בהחלט בעיות בראש – בחשיבה, שלו במיוחד, אבל גם שלה.
צריך לבדוק את כל זה, ולברר היטב עד כמה מרוויחים מקשר כזה וכמה מפסידים ממנו.
צריך לבדוק מה עדיף – "ידידות" שנראה שתסייע בעליה רוחנית, או חברות וחיי נצח ביחד, בלי שום מחשבות על אנשים מהעבר.
ובכל זאת קשה עכשיו להיות בלי מישהו כזה שאפשר לדבר איתו על דברים חשובים באמת, כי כבר התרגלו למצב כזה. אז… צריך למצוא חברה חדשה. צריך למצוא מישהי לדבר איתה, מישהי שהקשר איתה רק יבְנה לעתיד. זה לפעמים אמנם קשה מאד ולא בא ברגע, אבל זה שווה את המאמץ. ובעז"ה בזמן הנכון יהיה גם האחד והיחיד שיהיה שם כל הזמן כדי לעלות איתו באמת ולהתקדם בעבודת ה'.
בהצלחה בכל, ואם יש לך עוד שאלות בנושא – אשמח לשמוע!
תמר, חברים מקשיבים
