שלום,
אני תלמידה כרגע בכיתה י"א והיה לי חבר במשך 4 שנים.
בסוף כיתה י' החלטתי שהקשר לא יכול להתפתח למשהו רצני יותר בגלל העובדה שהוא חילוני ואני ממש לא..לאחר הפרידה המשכנו לדבר בתור ידידים טובים ולא בתור חברים..הוא תמיד רצה שנחזור אבל אני תמיד לא רציתי.. לפני חודש קצת הוא הגיע אליי והחלטתי שחוד שלם אנחנו לא נדבר בכלל.. חודש אח"כ נפגשנו (זה היה שבוע שעבר) ואמרתי לו (לאחר התלבטיות רבות) שאני רוצה שנפסיק את הקשר , לא ניפגש יותר לא שיחות טלפויות כאלה.. ניתוק הקשר.. הוא לא כל כך קיבל את זה אבל לא היתה לו ברירה . אבל עכשיו אחרי שעשיתי את הצעד המאוד משמעותי הזה בשבילי אני כבר לא בטוחה שזה היה נכון .. מה בעצם הפריע לי להמשיך לדבר איתו? אוקי אז לא נהיה חברים אבל מותר לי לדבר איתוו.. הבעיה היתה רק שהוא רצה שנחזור וזה נתן לו תקווות שנחזור ונהיה חברים שוב.. הבעיה שלי שאני כבר לא בטוחה שעשיתי צעד נכון.. ושממש קשה לי להתמודד עם הצעד הזה.. כי החברות שלנו באמת היתה משהו מיוחד ואני באמת לא סתם אומרת..
תודה רבה יומטוב…
בס"ד
שלום צדיקה!
התרגשתי ממש לקרוא את שאלתך! ואני רוצה לומר לך שאני ממש מעריכה אותך על שעשית צעד לא פשוט בכלל…
אם אני מבינה נכון את שאלתך – את בעצם אומרת לי כך:
"הגעתי להחלטה מסויימת, [בשכל] – שכדאי לי להפסיק את הקשר הזה. אבל עכשיו אני לא כל-כך שלימה עם זה, כי אני [מרגישה] שאולי פספסתי".
בעצם זו ההתלבטות הכי נפוצה במציאות האנושית – מה יותר חזק – השכל או הרגש?
ואת נתת לשכל לנצח, ורק על זה לבד מגיע לך צל"ש.
אלא שעכשיו הרגש מתעורר, ומרגיש שהוא הפסיד משהו.
ובעצם, באמת הפסדת משהו – הפסדת חברות קרובה, איש שיח, ידיד טוב… כמו שאת אומרת – החברות שלכם הייתה משהו מיוחד (אני מאמינה!).
אבל בעצם הרווחת הרבה יותר – הרווחת את החירות של הנשמה שלך!
למה אני מתכוונת?!
כאשר אנחנו עושים את רצון ה' – אנחנו מרוויחים הכי הרבה, יותר מכל רווח אחר שנראה לנו.
העולם הזה נקרא עולם מלשון "העלם" – הוא כל הזמן מנסה לתעתע בנו, לבלבל אותנו ולהגיד לנו שהאושר נמצא בכל מיני מקומות שבעצם רק יצר הרע מתחבא שם.
אך מי ששם את רצון ה' אל מול עיניו, מי ששומר תורה ומצוות באמת – הוא מגיע לאושר האמיתי.
הריה"ל מלמד אותנו ש"עבד ה' הוא לבדו חופשי".
ואת בחרת להיות שפחתו של ה', ולעשות את רצונו. ולא ללכת אחר הרצון (הטבעי והמובן שלך) בחבר טוב.
הרצון הזה בחבר טוב מכיל בעצם שני רצונות – אחד הרצון במישהו קרוב, והשני הרצון בקשר עם בן המין השני.
שניהם רצונות טבעיים וחשובים. אך צריך לנווט אותם נכון, כך שיהיו באמת רצון ה'…
עכשיו שאלי את עצמך – מה באמת ה' רוצה ממך?!
חשבתי לכתוב לך ארוכות – מדוע עדיף באמת להמנע מקשר כזה, ובאיזה אופן שני הרצונות הטבעיים שהזכרנו לעיל יכולים לבוא לידי ביטוי בצורה טהורה ונכונה.
אבל אני חושבת שאת לא צריכה שאני אסביר לך.
את הרי כבר החלטת את ההחלטות הנכונות, ובתוך תוכך את גם יודעת שעשית את ההחלטה הנכונה, רק שיש רגעים שקשה לך להשלים איתה – וזה טבעי…
אני מציעה לך לערוך רשימה של כל הסיבות שבגללן החלטת לנתק עימו את הקשר. וברגעים שאת מתגעגעת אליו, שאת לא בטוחה – תזכירי לעצמך את הסיבות.
ובנוסף – תתפללי ל-ה'!
תדברי עם ה' (מהלב, במילים פשוטות) ותאמרי לו שאת רוצה להתקרב אליו, ותגידי לו תודה שזימן לך חברות קרובה וטובה וכך למדת חברות מה היא, ולמדת שאת יודעת לתת המון ולקבל גם, ותודי לו שנתן לך את הכוחות לבחור בטוב ולהפסיק את הקשר ההוא, ותבקשי ממנו שיעזור לך להתגבר על הקושי, שיעזור לך להפסיק להתגעגע, ויעזור לך למצוא חברה טובה – שתהיה קרובה כמו שההוא היה – אפילו יותר, שתהיה חברת אמת, ושיחד איתה תוכלי להתקרב אל ה' עוד ועוד.
מה את אומרת?!
אשמח לשמוע איך הולך,
ובכלל – אם יש לך שאלות –
חני, חברים מקשיבים.
hmt@shoresh.org.il