יש לי חבר שהמשפחה שלו חילונית, והוא בערך. הוא עכשיו מחפש את עצמו. הוא בא אלי אתמול ואמר לי: מה הקטע לא לראות מעל השרוול והברך של בנות? וקולן כאשר רואים אותם? והאמת, שלא ממש היה לי מה לענות לו.. הבטחתי לו להחזיר לו תשובה מפורטת ומסבירה. הוא בן אדם שאם תביא לו את ליקוטי מוהר"ן ותצטט לו זה לא יגיד לו שום דבר. סליחה על הבקשה, אבל אם זה יהיה מנוסח טוב ומעניין אז תצילו נפש מנפשות ישראל!
שלום רב, אריאל.
אתחיל בסוף – על מה יש לך לבקש סליחה?! כל הכבוד לך על המאמץ והנסיון לעזור בענייני אמונה, ואינך צריך בשום פנים ואופן להתנצל על כך שאתה מבקש עזרה בכך!
ועתה לעצם השאלה. ראשית, לעניות דעתי השאלה ששאל חברך מעידה על שאלה אחרת, עמוקה הרבה יותר, והיא עצם נחיצותה של תורה וקיום המצוות לפרטיהן, שהרי כשאנו מקיימים מצוות מתוך אמונה בכך שתורה מן השמים, איננו שואלים שאלות על מצוות ספיציפיות, שכן "זאת חוקת התורה". יש מקום להסביר את טעמי המצוות, אך לא כתנאי והסבר לקיומן, חס ושלום, אלא רק כדי להבין את החשיבות הנוספת, הערך המוסף, מעבר לכך שבורא עולם ציווה, כפי שכתוב בגמרא כי אסור לאדם לומר שאינו רוצה לאכול חזיר, אלא שהוא צריך לומר "רוצה אני, ומה אעשה ובוראי ציווה"!
ובכל זאת, פטור בלא כלום אי-אפשר, ולכן אענה גם תשובה ספיציפית.
האשה ביהדות, להבדיל ממה שנהוג לחשוב, נחשבת נעלה יותר מהגבר מבחינה רוחנית, ולכן יש לשמור עליה יותר. כאשר יש לאדם עגבניות למכור בשוק, הוא מציגן לעין כל, אך הדבר שונה כשמה שיש לו הוא יהלומים…
מעבר לכך, היהדות שוללת מכל וכל את התפיסה העכשווית של האישה כאובייקט, ככלי לקישוט, אם בפרסומות ואם בכלל. ההגבלה על הבנות אינה מגיעה, כמו, להבדיל מליוני הבדלות, בנצרות, מכך שהאשה נחשבת יציר השטן. היא נובעת מתוך רצון לשמור באמת על כבודה! כבודה של האישה אינו, כפי שטוענים ארגונים פמיניסטיים, יכולת להפקיר עצמה ולעשות בגופה כרצונה. אף אב שפוי לא ייתן לבתו לצאת עם מי שהיא רוצה ולהתלבש כפי שהיא רוצה (כל אב וגבולותיו…), וזאת דווקא משום שהוא צריך לשמור על כבודה, ולא לתת לה לאבדו! אסור לבן לראות אברים חשופים של אשה, לא בגלל שהיא לא בסדר, אלא דווקא משום כבודה! הלא אם הוא יסתכל באברים חשופים, הוא לא יתייחס אליה כאישיות, אלא רק כחפץ, כקישוט! הקשר, אם ישנו כזה (בין בעל לאשתו…), צריך להיות מבוסס על הפנימיות, ולא על איך שהיא נראית! כך גם קולה של אישה, אגב, לא בכל מצב, אלא רק כשהיא שרה, שאז היא מביעה רגש רב (כמו כל זמר), והדבר גורם ליצרים להתעורר, מבלי כל קשר לאישיותה! זה אינו כבודה כאשר מתייחסים אליה כאל כלי להנאות!
אני באמת מאמין, כי אם נשים היו שומרות על גדרי הצניעות הנ"ל, היחסים הזוגיים היו טובים יותר, היו פחות גירושים, ובאופן כללי, הנשים היו מכובדות יותר בעיני הגברים. כל מי ששירת בצבא, למשל, יודע כי רוב החיילים לא מתייחסים לחיילות דווקא לפי אישיותן או רמת השכלתן… האם זה כבודן של הנשים?! ואחרי הסבר זה, נשאלת השאלה מה יותר נאור – להגביל את האשה, כדי לשמור על כבודה, או להתיר לה לעשות הכל, ולאבד את היחס האישי לטובת יחס כמו היחס שמראים חיילים רבים לחיילות רבות…
בגלל שהאישה רוחנית יותר היא גם יפה יותר ומושכת יותר מבחינה גשמית, כי הגשמיות מתאימה לפנימיות, לרוחניות, ודבר חשוב וקדוש גם נראה טוב בעולם הזה. מסיבה זו צריך להיזהר יותר בכבוד האישה ולהתאמץ, גם מבחינת האישה וגם מבחינת האיש, לא להתבלבל וללכת אחרי הגשמיות במקום אחרי הרוחניות, כי אם הולכים אחרי הגשמיות גם הרוחניות הולכת לאיבוד וכל העסק מתדרדר.
בכל אופן, וכחזרה על דעתי שהשאלה ששאלת אינה השאלה היחידה שמציקה לו, וקרוב לוודאי גם לא הגדולה שבשאלות, אני ממליץ לך להפנות אותו לאתר זה, כדי שיוכל לשאול את כל שאלותיו. כמו כן אשמח גם אם יכתוב לי באופן אישי למייל, או אפילו יתקשר אלי לטלפון (לא בשבת…, את המספר אפשר לקבל דרך המייל).
בברכה וידידות,
משה כהן.
moshec.s@gmail.com
