רבתי עם אחות שלי!

שלום לך,

ענית על השאלה בעצמך!

מריבה, כמעט כל מריבה נעוצה בגאווה, ברדיפת כבוד, שממלאת אותנו בעצמינו ואז אין לנו מקום לזולתינו ולא קשב לדבריו. לא חיבים להסכים לזולת, מותר ולפעמים צריך לחלוק על הדברים, אבל מתוך כבוד לאדם האומר אותם. אנחנו מתנגדים לתוכן הדברים לעיתים, אבל לא מתנשאים על האומר אותם. ומכיוון שכבר הסתבכתם במריבה שלושה חודשים!!!
חייבים להפסיק את זה ומיד! (זה המון זמן לא לדבר חודשיים!)
והתיקון חייב להיות קודם כל בתוכינו- לא "לשמור על הכבוד" כי זה בעצמו חוסר כבוד, הכבוד האמיתי של האדם הוא להתנהג בכבוד עם זולתו שנברא בצלם כמותו חוסר כבוד כלפי הזולת הוא גם חוסר כבוד כלפי עצמי.
מיד מיד מיד לבקש סליחה( בכתב, בעל פה, בsms ,לא חשוב איך, תראו לפי הנסיבות)
אבל לבקש ממש בכנות ומכל הלב, ואם אפשר לשוחח והשקיע בקשר,הרבה תשומת לב ואהבה והקשבה מכאן ולהבא זה מאד רצוי כי אז אולי יצא מתוק ממר והקשר יהיה עוד יותר עמוק מבעבר.
אני יודעת שקשה מאד לבקש סליחה, לא סתם תאוות הכבוד היא תאווה קשה, אבל מוכרחים להתגבר, לקפוץ למים ולהבין שזה האומץ והכבוד היותר עמוקים. לקחת אויר ולעשות את זה (אפשר להתפלל לפני כן שהקב"ה יהיה בעזרינו).

בהצלחה,
והאמת והשלום אהבו,
ברכה.
נ.ב. אשמח אם תספרי לי איך היה!

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!