שלום קוראים לי סיון אני בת 14. איפה שאני גרה יש לי שכן (בן 20) שפעם היה חילוני ואז כשהיה חילוני כל הזמן היה מסתכל על החיצוניות שלי ורצה להתחיל איתי עכשיו ב"ה הוא חזר בתשובה והוא די נחמד אלי אבל הוא לא כזה שם עלי… מאז שהוא לימד אותי משהו דיבר איתי די הרבה- התחלתי להרגיש כלפיו אהבה כזאת ואני הרבה חושבת עליו למרות שכבר בקושי יוצא לי לראות אותו (דווקא מאז שהתחלתי להרגיש כלפיו ככה הוא בצבא…ולא נמצא הרבה בבית) ההרגשה הזאת והמחשבות עליו מאווווד מציקות לי אני לא רוצה לחשוב עליו ואני כל הזמן חושבת שמי יודע אולי נתחתן יום אחד וזה ממש מפריע לי כי אני יודעת שזה לא יקרה ואני גם קטנה ואני לא אתחתן לפני גיל 20 והוא גם גדול ממני במלא אני לא רוצה להרגיש כלפיו ככה אבל אני לא יכולה אני מנסה לחשוב עליו דברים רעים כדי שאני יפסיק לאהוב אותו מה אני יכולה לעשות?? איך אני יפטר מההרגשות והמחשבות עליו?? אני יודעת שבגיל כזה זה מאוד לא בסדר קשר רציני עם בן וגם אם זה בסדר לא הייתי יכולה… בבקשה תעזרו לי זה מאווד מציק לי ואין לי עם מי לדבר על זה תודה סיון
שלום לך סיון!
יש אצלך התנגשות בין השכל לרגש. הרגש דוחף אותך להרגיש רגשות של מה שנראה לך כרגע אהבה, או לפחות יחס והתייחסות מצד בן המין השני. השכל מנסה לשדר לך נתונים די ברורים: הוא גדול מדי, הוא לא בבית הרבה, לא הגיוני שתתחתנו, וברור שלא ניתן בגיל כזה לקיים קשר רציני – ועוד טיעונים נכונים וטובים. אבל אז הרגש ממשיך ומעלה רגשות ורצונות…. וכך הלאה.
מה שעליך לברר לעצמך עד כמה החלומות שלך והרגשות שלך הם אמיתיים או סתם דמיונות ומגדלים באויר. כל פעם שהרגש מנסה "להידחף" לראש, ומעלה לך מחשבות, את צריכה להיות מספיק חזקה לומר לעצמך בצורה נחרצת: "נו, סיון, באמת – את רצינית? את סתם מדמיינת חלומות באויר! הרי הוא……".
ייתכן גם שצריך "למלאות את הראש" בדברים אחרים, חשובים ומעשיים יותר, ואז "לא יהיה מקום" לדמיונות. תחשבי על אפשרות להתנדב, לעבוד, לעשות פרוייקט בביה"ס, ללכת לחוג, וכו' וכו'.
ובע"ה, תגיעי לגיל שנושאים אלו יהיו מתאימים ושייכים, ואז וודאי תמצאי בחור נחמד, שיוכל להתחתן איתך – ולא רק בדמיון!
כל טוב
נעמי, חברים מקשיבים
