שלום, פעם הייתי הרבה יותר חזקה בעבודת ה', והיום…אין מה לומר- הרבה פחות.
אני כל הזמן מנסה לחזור למה שהייתי (או אולי עדיף לומר- להמשיך להיתקדם ולהיות טובה יותר) וכל פעם שאני כבר כמעט מגיעה ואני אומרת -"הינה, הצלחתי" אני מגלה שבעצם לא הצלחתי ואני לא משתנה.
האמת שאני כבר נואשת מרוב חוסר הצלחות, עכשיו אני מנסה ליקרוא את ספר "בעין יהודית" בתקווה שזה יעזור… אני אשמח לקבל עידוד ועצות כי אני כבר ממש מרגישה אבודה…!
תודה רבה!! אין עליכם!!! ישלם ה' שכרכם!!!!!
שלום,
קראתי את מכתבך והבנתי מה את מרגישה. גם לי הרבה פעמים נראה שאני לא מספיק מתקדמת.
קודם כל, יישר כח שאת שואלת, משאלתך ניכר שהמצב הזה מפריע לך ויש לך רצון חזק להיות יותר טובה. זו כבר התחלה נכונה, הרצון הוא בסיס לכל מעשה והתקדמות. (אולי בגלל זה אומרים "כח רצון" כי לרצון יש כח להפעיל ולעשות). יפה שכתבת שנכון יותר לנסות להתקדם ולהיות טובה ולא רק "לחזור למה שהיית" כי ודאי שיש לאן לעלות גם מהמקום הקודם שהיית בו גם אם הוא יותר גבוה ממה שעכשיו. אבל זה שאת מרגישה שהיית חזקה בעבודת ה´ זה עצמו הוכחה לכך שאת יכולה ומסוגלת להיות חזקה ורצינית בעבודת ה´ שוב, כמו פעם, והרבה יותר מכך.
את כותבת שכל פעם שאת כמעט מגיעה וחושבת שהצלחת את מגלה שבעצם לא השתנית. זה באמת נכון? לא השתנית בכלל? או שלא הגעת בדיוק לאן שרצית, אבל ודאי שהתקדמת לפחות במשהו?
יש משל ידוע (הרבה פעמים אומרים אותו בקשר לסיבוכים במהלך הגאולה אבל הוא קשור מאד גם לענייננו): עבודת ה´ משולה לטיפוס בהר: מתאמצים, מטפסים, עולים וכשמגיעים כמעט לפסגה מגלים שאחריה יש עוד הר עוד גבעה ותמיד יש עוד לאן להמשיך ולהתקדם.
אולי בגלל שתמיד יש לאן להמשיך אנחנו מרגישים שלא השתנינו. כי נראה לנו שאם לא הגענו למטרה- לאן שתכננו להגיע אז כנראה שלא התקדמנו. זהו בדיוק העניין: זה לא ככה- תמיד כל מאמץ, כל שינוי ולו הקטן ביותר זה התקדמות גדולה בעבודת ה´. והכל מצטרף ביחד: כל התגברות, כל תיקון של מידה וכו´ ומקדם אותנו להתחזקות בעבודת ה´ ובקיום מצוות.
בעצם, זה שאת לא מרגישה שהתקדמת זה לא אומר שלא התקדמת, אלא שאת מכירה ויודעת שיש לך עוד לאן להתקדם. אני לא יודעת באיזה תחומים קשה לך במיוחד להתחזק, אז קשה לי לתת לך עצות ספציפיות, אבל כמה דברים כלליים ששייכים ברוב המקרים: כדאי לך למקד את עצמך, במה בדיוק את רוצה וצריכה להתחזק, אולי כדאי לך לתת לעצמך "משימה שבועית" כל שבוע לעבוד על משהו נוסף למשל: שבוע אחד להתמקד בתפילה בכוונה- ממש להשקיע בזה את כל הכוחות. שבוע אחר-כך על שמירת הלשון וכו´ לפי מה שחשוב ודרוש לך. זה לא שבשבוע של שמירת הלשון לא תתפללי, אלא הדגש יהיה על שמירת הלשון כי לפעמים כשמנסים לעבוד על יותר מדי דברים ביחד זה מתפספס.
כתבת שאת מנסה לקרוא בספר "בעין יהודית" זה טוב מאד. אני מציעה לך גם לקרוא ספרים על צדיקים כמו "איש צדיק היה" וספרים דומים. ממש מומלץ ללמוד "מסילת ישרים" , זה מחזק מאד ומכוון לדעת איך ולאן להתקדם. אולי כדאי ללמוד אותו עם חברה כדי לעודד אחת את השניה ולהתחזק ביחד וזו מזו.
וגם תדאגי "לדעת" כשאת כן מצליחה, תשימי לב מתי כן התגברת, אפילו בדברים קטנים ותשתדלי לשמח את עצמך ולהתעודד מזה. אפשר גם להחליט לצ´פר את עצמך על כל הצלחה-לא במשהו גדול איזה ממתק קטן או משהו כזה. רק כדי לשמוח מכל התקדמות ולזכור שגם אם יש כשלונות, יש גם הצלחות-ואני בטוחה שיש לך כאלה! "כי נפלתי קמתי כי אשב בחושך ה´ אור לי".- מכל נפילה אפשר לקום!
תמיד, על כל דבר צריך להתפלל וגם על עבודת ה´. , תבקשי מה´ שיעזור לך להצליח לעובדו באמת. אפשר במילים שלך-איך שאת מרגישה.
אל תתייאשי, "לפום צערא- אגרא" לפי הצער השכר. לפי כמה שהאדם מתאמץ לקיים מצוות ה´ נותן שכר. ה´ מעריך כל מאמץ גם כשלא הצלחנו כפי שרצינו. תמשיכי לעבוד ולהתאמץ, ובע"ה תראי התקדמות ממשית.
את מוזמנת ממש בשמחה לשאול שוב וכמובן לספר על ההתקדמות שלך, התחושות שלך וכל מה שאת רוצה.
הרבה הצלחה!
חיה
haya656@shoresh.org.il
