רוצה לאהוב את ה' הכי בעולם

בס"ד

זהבה שלום,
השאלה שלך ממש גרמה לי לחייך! איך את מצליחה לכתוב בכזו פשטות ובכנות שאת רוצה פשוט לאהוב את ה' – הלוואי על כולנו! נכון, יש דברים שמקשים ומפריעים לך, אבל הרצון האמיתי והכל כך טהור וזך הזה – זה עצמו כבר כל כך מקסים ויפה. וידוע הוא שמשמיים מוליכים אדם בדרך שבה הוא רוצה ללכת. ואם הדרך שבה את רוצה ללכת היא התקרבות אל ה' ואהבתו, בטוחני שיסייעו לך….
התייחסת לשאלתך לכמה וכמה נקודות, ואשתדל בעז"ה להשיב על כולן…
הדבר הכי חשוב בקשר בין שני אנשים הוא תקשורת. וכך גם בקשר בינינו לבין הקב"ה – אנחנו חייבים לדבר איתו, להיות איתו בשיח… הדרך הבולטת ביותר לעשות זאת, היא [תפילה].
יש שני סוגי תפילה –
תפילה 'מלמעלה למטה' – אלו בעצם כל התפילות שחיברו אנשי כנסת הגדולה, התפילות שכתובות בסידור. למה 'מלמעלה למטה'? – כי היא בעצם כבר מוכתבת לנו, ואנחנו צריכים לעשות עבודה בשביל להביא אותה אלינו (או את עצמינו אליה). זו עבודה לא פשוטה (לא לחינם נקראת התפילה – 'עבודה שבלב'), אך משתלמת מאוד.
באמת בתפילה 'מלמעלה למטה' קשה להתרכז, כי יש מרחק בין המקום שהאדם נמצא למקום שהתפילה באה ממנו. זה כאילו מונחת כלינו, וקשה לנו להתאים את עצמינו לזה. אבל לתפילה מסוג זה יש גם יתרון גדול מאוד – זוהי תפילה שנכתבה במדרגות גבוהות מאוד. אנשי נסת הגדולה שחיברו את התפילה, היו חלקם נביאים, וניסחו בשבילנו תפילה עם עוצמות גדולות מאוד. כאשר מצליחים להתפלל בכוונה את התפילה שחיברו לנו אנשי כנסת הגדולה – יש בזה עצמה אדירה! (עוד בנושא: https://www.kipa.co.il/ask/show/41015, http://www.makshivim.org.il/n_ask_show.asp?id=96797 ).
איך מצליחים להתכוון בתפילה הזו? התשובה היא שצריך להשתדל… צריך להשקיע קצת וללמוד את המילים, או קטעים מהתפילה (יש סידור שנקרא 'יסוד מלכות', שממש מסביר כל מילה ומילה. ויש גם ספרים שמסבירים יותר בכלליות). ואפשר גם לנסות ולהבין לבד.
להתחיל בקטע אחד מהתפילה – לקרוא אותו לפני התפילה ולחשוב מה הוא אומר – ולהחליט שמעתה והלאה בקטע הזה את מתכוונת… זה יוצר לנו חיבור עמוק יותר לתפילה. ולאט לאט אפשר להוסיף קטעים.
את מציינת עוד קושי בתפילה 'מלמעלה למטה', והיא שיש לה זמן, ולא תמיד קל לנו להתפלל בזמן הזה. לא כתבת למה את לא מתפללת בבוקר, אבל אני מסכימה שזה לא פשוט… תנסי לחשוב איך את יכולה לפתור את זה. אני חושבת שחשוב שתפתרי את הנקודה הזו – גם כי בנות חייבות בתפילה אחת (לפחות, וגם זה על פי הדעה המקלה ביותר) ביום, גם כי את בעצמך אומרת שזה מרחיק אותך מ-ה', וגם כי זה נותן ליצר-הרע שלך הזדמנות לעשות לך ייסורי מצפון…
איך אפשר לפתור את הבעיה הזו? זה מאוד תלוי מה גורם לך לא להתפלל בבוקר. כשתדעי למה את לא מתפללת בבוקר, תוכלי גם לנסות למצוא פתרונות. פתרון נפוץ למדי הוא שיטת המקל והגזר – תחליטי שבכל פעם שאת מתפללת שחרית את מפנקת את עצמך באיזשהו פרס קטן, או כשאת צוברת מספר מסויים של תפילות, את קונה לעצמך משהו שאת רוצה. ומנגד – כשאת לא 'תקנסי' את עצמך במשהו. מנסיון – זה עוזר מאוד… ואם ממש ממש ממש קשה לך להתפלל בבוקר, את יכולה להחליט שהתפילה הקבועה שלך ביום היא דווקא תפילת מנחה, ולהתמיד בזה…

סוג נוסף של תפילה, היא תפילה 'מלמטה למעלה'. זוהי התפילה הספונטנית שיוצאת לנו מהלב. אדם נמצא באיזשהו מקום ומדבר משם אל ה' בפשטות… היתרון ברור – אדם מדבר מהמקום שבו הוא נמצא, וממילא מתפלל בכוונה גמורה. השאיפה היא בעצם שנהיה כל היום בתפילה אל ה', על כל דבר שקורה לנו נדבר עם ה' (לא רק לבקש, גם להודות, וגם 'סתם לשתף'… פשוט להיות בשיח מתמיד…). הרב קוק כותב שהנשמה מתפללת כל הזמן. אנחנו צריכים להתחבר לנשמה שלנו, לתפילה שלה.
אך גם תפילה זו לא תמיד פשוטה. כמו שאת כותבת – את רוצה לדבר איתו אבל את לא מצליחה…
בעצם הקושי בלהגיע לשיח כזה עם ה' הוא כפול –
א. יש מעין הרגשת 'דיסטנס', כאילו ה' רחוק מאיתנו. אך בעצם זה לא כך – הקב"ה הוא אבא שלנו! וצריך ללמוד איך לדבר אליו ממש ממש בפשטות. ה' ממש מחכה שנדבר אליו.
ב. הקושי הנוסף הוא קושי בהבעה – יש לנו הרבה דברים לומר ואנחנו לא ממש יודעים איך לפנות אל ה', איך לדבר איתו. כאן צריך לעבוד בשלבים – ככל שמדברים יותר, דברים מתבהרים יותר ומסתדרים יותר. מתחילים לדבר עם ה' על דברים רדודים וקטנים, ולאט לאט מדברים איתו יותר ויותר (כמו בקשר עם חברות – בהתחלה כשרק מכירים מדברים על דברים פשוטים ורק לאחר זמן מתחילים להשתחנ"ש…

יש ל ך הרבה רצון להתקרב אל ה', אך את מרגישה שיש מה שחוסם אותך. ואכן יש מה שחוסם אותך, ולדבר הזה אפילו יש שם – [יצר-הרע]. לכל אחד מאיתנו יש יצר הרע, והתפקיד שלו הוא להרחיק אותנו מ-ה'. לצערינו, הוא יודע לעשות את העבודה שלו די טוב… התפקיד שלנו הוא להלחם בו!
איך נלחמים ביצר הרע? צריך להכיר את התחבולות שלו…
אחת התחבולות הידועות ביותר של יצא הרע היא לגרום לנו לקחת על עצמינו הרבה דברים יחד, ואז מהר מאוד אנחנו מתייאשים…
לכן צריך לקחת על עצמינו כל פעם קצת – לא ישר להחליט שאני מתכוונת בכל התפילה, אלא לקחת קטע אחד קטן ולהתמקד בו* לא ישר להחליט שאני על כל דבר קטן מדבר עם ה', אלא להתחיל בלהודות כל ערב על הדברים הטובים שקרו באותו יום וכו'.
ופה שוב, כמו שכתבתי בהתחלה – גם על עבודת ה' שלנו צריך להתפלל… צריך לבקש מ-ה' שיעזור לנו להתגבר על היצר הרע, שיעזור לנו להתגבר על המחסומים….

ויש לך עוד שאלה ממש חשובה – אם הקב"ה כל כך אוהב אותנו למה בעצם הוא 'מעביד' אותנו?!
אני חושבת שהשאלה הזו קשורה בעצם לקשיים שהעלית בתחילת שאלתך. את רוצה להיות קרובה אל ה', אבל את לא מבינה למה צריך לעבוד כל כך קשה בשביל זה (כמו שאת כותבת את קצת עצלנית, והאמת שלי יש את אותה בעיה…).
בדיוק בשבת שעברה קראנו בפרשת השבוע שכשמשה רבינו ירד מהר סיני בפעם השנייה, עם הלוחות השניים עור פניו קרן כל כך שעם ישראל לא יכלו להסתכל עליו. ונשאלת השאלה למה בפעם הראשונה שמשה ירד מהר סיני, עם הלוחות הראשונים, עור פניו לא קרן כך?!
נכתבו על כך מספר תשובות, אבל יש אחת ששמעתי לאחרונה (ממקור דווקא לא צפוי – מאברי גלעד, בתוכנית הרדיו 'המילה האחרונה' בגלי-צה"ל) שקשורה לענייננו: את הלוחות הראשונים הקב"ה נתן למשה רבינו מוכנים לגמרי, משה רבינו לא היה צריך לטרוח כלל בשבילם. לעומת זאת את הלוחות השניים, משה חצב בעצמו… ובגלל שהוא עמל בדבר, הוא גם הפנים זאת יותר, זה ממש הפך להיות חלק ממנו, ולכן אור פניו קרן…
כאשר אנחנו עובדים על משהו, אנחנו קשורים יותר לפירות, לתוצאות. הדבר הופך להיות חלק מאיתנו ממש, ובאיזשהו שלב גם העבודה עצמה מקבלת משמעות גדולה.
הקב"ה הוא טוב, ורוצה להיטיב. הוא רוצה שיהיה לנו הכי טוב, והוא יודע שהכי טוב זה לא לקבל הכל על מגש של כסף…

מקווה שעניתי על שאלותייך,
אשמח לשמוע ממך תגובות –
חני, חברים מקשיבים
hmt@shoresh.org.il