רוצה לגרום לאנשים להאמין ולא מצליחה. למה?

שואלת יקרה, שלום וברכה.
שמחתי לראות את הרצון הטוב ואת המאמצים שאת משקיעה כדי להאיר את אור האמונה וטוּב ה' לנשמות יהודיות יקרות. זכינו לאפשרות להיות דבקים בה' וקרובים אליו, וזה הדבר הטוב ביותר שכל אדם וייצור יכול לאחל לעצמו. אסור לנו להיות אנוכיים ולשמור את האוצר הזה לעצמינו ולא לחלוק אותו עם אחינו הרחוקים עדיין מאבינו שבשמים.
במכתבך את מתארת קושי בקירוב אנשים לה' אך המילים המעטות שכתבת מקשות עלי מאוד לענות לך. פרטים רבים חסרים כדי להבין במה בדיוק מדובר.
מי הם אותם אנשים שאת מדברת עליהם? האם מדובר באנשים הקרובים אלייך (חברים, בני משפחה) שיש לכם קשר טוב והם קשובים ומעריכים את דברייך או שמדובר באנשים זרים שמרגישים רחוקים ממך וממילא פחות רצון לשמוע, ובוודאי שלא לשנות משהו מאורח חייהם?
באיזו דרך ניסית לגרום להם להאמין? האם עשית את זה באופן הנכון? אולי יש דרכים אחרות טובות ומתאימות יותר לאנשים הללו? האם את מודעת למחסומים נפשיים ושכליים שאולי עומדים בדרכם בדרך אל האמונה ויש להסיר אותם בכדי להגיע לליבם? האם ייתכן שהדברים כן נקלטו אצלם אך יש עוד מרחק עד לביצוע בפועל וכרגע את לא רואה שום שינוי אך הדברים שלך נמצאים על ליבם וביום מן הימים יעשו את פעולתם?
אינני יודע, וישנן עוד שאלות שיכולתי לשאול אותך אך דבר אחד ברור לי – [אסור להתייאש]. לא מעצמינו ולא מאחינו היקרים (המכונים 'חילונים'), יהודים בעלי נשמות יקרות, בני אברהם יצחק ויעקב, שבגלל כל מיני סיבות לא זכור להכיר את אור ה', וחובה מוטלת עלינו לחלוק איתם את הטוב שיש לנו.
לא כתבת בת כמה (12? 17? 38?) את אך ייתכן שכרגע זה גם לא הזמן המתאים בשבילך לעסוק בעניין הזה. אולי את בשלב בחיים בו האדם צריך קודם כל לבנות את עצמו ורק אחר כך יוכל לבוא עם כל הטוב והעושר שיש בו ולהאיר עם זה לאחרים?
חזקי ואמצי ואם תרצי להמשיך ולכתוב לנו- בשמחה
יוני
yony@makshivim.org.il