רוצה להיפרד ולא נעים לי

בעז"ה.

[שלום לך יקרה]

שאלה יפה את שואלת..
בד"כ אני צריכה להסביר למה לא טוב חבר, או למה כדאי לשקול להיפרד, ואת כבר רוצה, אז חסכת לעצמך חצי מהעבודה:)

אינני יודעת מה הסיבה בגללה את רוצה להיפרד, אך תדעי לך שפרידה מחבר בגיל בו את מצויה הינה דבר מבורך.
בגיל ההתבגרות (שהיום מתחיל מאד מוקדם- בסביבות גיל עשר, ומסתיים במקרה הטוב לקראת גיל העשרים) מוטלת עלינו משימת ´עיצוב האישיות´, אלו שנים שבהם אנחנו מפתחים בקרבנון חשיבה מסוג אחר ממה שהורגלנו בילדות, אנו מתחילים להיות ביקורתיים יותר, איננו מקבלים כל דבר כברור מאליו, העולם החברתי תופס מקום, ושאלות כמו: איפה אני ביחס לעולם?, ומה אני רוצה מעצמי?, מתחילות לצוץ בקרבנו,
וטוב שכך.
כל זה מורה על התפתחות תקינה ובריאה.

חבר בשנות ההתבגרות שלנו עלול להסית את תשומת ליבנו מעיסוק בשאלות המהותיות של החיים, לעיסוק בחיצוניות, רושם, וריגוש חולף.

בנוסף קשרים בגיל צעיר עלולים להשאיר בתוכנו צלקות להמשך החיים (בתוצאה מאכזבות, ורשמים שנשארו בנו)/

מאחר ואת כבר רוצה להיפרד לא אאריך בנקודת הלמה חבר זה לא טוב, אך חשוב בכל זאת שתביני את חשיבות בצעד שאת כרגע עושה,
אפילו אם אינך נפרדת מסיבה אידיאולוגית, אלא סתם כי נמאס לך ממנו, יש לפנייך הזדמנות נפלאה,
הזדמנות להתפנות לעצמך בשנים החשובות הללו העומדות לפנייך,
ברגע שבאמת תביני זאת,יהיה לך קל יותר לעשות את הצעד הזה ולספוג גם את הקשיים שכרורכים בו.

את רושמת שלא נעים לך להיפרד מחבר שלך,
בטח שזה לא נעים!
את רגישה ואינך רוצה חלילה לפגוע בו,
מצד אחד את לא רוצה להיות איתו בקשר (כי מסיבה כלשהי הבנת שזה לא עושה לך טוב), אבל מצד שני בטח גם אינך רוצה לעשות לו רע חלילה.
אם גם הוא היה רוצה בצעד הזה, זה בטח היה הרבה יותר קל ונעים,
אני מבינה אותך לגמרי.
זה באמת לא נעים.

[השאלה הגדולה היא, מה מכתיב את חיינו?
האם ה´לא נעים לי´ הוא שייקבע את החלטותינו,
או מה שאנו באמת מאמינים שהוא נכון עבורנו]
הכל שאלה של בחירה והחלטה.

ברגע שאנו מספיק איתנים בדעתנו, ומאמינים שהצעד שאנו עושים הוא הוא האמיתי והנכון,
אז אנו מסוגלים לספוג את הקשיים שבדרך לביצועו.

אז [בתור שלב ראשון אני ממליצה לך לחזק בתוכך את ההשלמה עם הצעד שאת עושה,]
אחרי שתרגישי מספיק איתנה בדעתך תוכלי לעבור לשלב הבא:
[להבהיר לו בצורה נעימה אך חד משמעית את הרצון שלך לפרידה],
תנסי לחשוב על דרך שניראית לך מתאימה, אולי שיחת טלפון, אולי פגישה קצרה פנים אל פנים (בשעה לא מאוחרת מדי, כך יהיה לכם יותר קל),
בכל דרך שלא תבחרי חשוב שתהיי החלטית בדעתך,
[אם הוא ירגיש שאת מספיק איתנה בהחלטתך ושלימה עם הצעד הזה יהיה לכם קל יותר לסיים זאת לחלוטין ואף הוא לא ינסה לשכנע ולשדל.]
כמובן כמובן שפרידה אינה אומרת יחס פוגע חלילה או לא מכבד, הכל ייעשה מתוך כבוד, אבל עם החלטיות,
ככל שתהיי ממוקדת יותר ולא תיסחפו לשיחה ארוכה ומקרבת, כך יקל עליכם.

[חשוב שתזכרי שהפרידה הזו, לא פחות ממה שהיא נכונה וטובה עבורך, היא נכונה וטובה עבורו,]
ייתכן ש´כאן ועכשיו´ הוא לא יסכים איתך ולא יישמח על הצעד שאת עושה, אך לטווח ארוך ואף לטווח קצר, הפרידה הזו נכונה עבורו לחלוטין.

ברגע שתהיי שלימה עם עצמך, תהיי החלטית וממוקדת, תעשי זאת בצורה חד שמעית ומכבדת,
ותזכרי שזה נכון עבורו לא פחות ממה שזה נכון עבורך,
תוכלי לגשת לצעד הזה ולעשותו כמו גדולה.

אני מאמינה בך שתצליחי.
מאחלת לך שנות התבגרות מלאות בבניה עצמית,
שתגיעי לבחירת בן זוגך בעיתו (יש לך עוד כמה שנים טובות) ללא רשמים של קשרים קודמים,
ובכלל,
שתמיד תבחרי במה שנכון ולא במה ש´קל´ או ´לא נעים´.

הרבה הצלחה!
פה לכל שאלה,
צופיה
tsofia6141@gmail.com