רוצה להשתפר, אבל קשה לי בפועל לעשות משהו

שאלת הגולש

אני בת 18 וסיימתי שמינית אני יודעת שעכשיו זה הזמן שצריך לברר את הזהות האישית שלי וממש קשה לי עם זה אני מרגישה צבועה כלפי עצמי כי אני יודעת שחשוב להיות דתיה וללכת צנוע ולנהתפלל ובכלל לשמור על המצוות אבל קשה לי בפועל להסכים עם זה או לבצע את זה ז"א אני מבצעת חלק מהדברים אבל בתוכי אני מרגישה שאני משקרת לעצמי. כולם חושבים שאני ילדה רצינית מבחינה דתית ואני ממש חושבת שיש לי המון במה להשתפר ואני גם יודעת במה אבל קשה לי לעשות את זה בפועל (אין לי מוטיבציה למשל לקרוא ספרים בנושאים תורניים שאולי יעזרו לי)
אשמח אם תתנו לי עצה מה לעשות

תשובה

שלום!
שאלה חשובה שאלת. זו שאלה שבעצם שייכת לכל אחד.
כל אחד רוצה להתקדם ולעשות עוד, והראש יודע מה נכון וצריך לעשות, אבל…
הבעיה כאן היא בעצם שהלב לא מספיק רוצה. אמרו לנו שכך נכון לחיות, חינכו אותנו לדרך החיים הזו, ואנחנו אפילו מסכימים עם זה ובאמת רוצים לחיות כך.
רק שאנחנו עדיין לא רוצים מספיק, עדיין לא רוצים עד הסוף.
למשל, אם הייתי בטוחה במאת האחוזים שהתפילה בבוקר היא –
הקשר שלי לקב"ה,
הקשר למקור כל האמת והטוב,
שבלעדיה פשוט אי אפשר להמשיך את היום,
שמה אני בעצם שווה, איזו חיות בכלל יש לי, אם איני מקושרת לקב"ה,
אז בוודאי שהייתי מתכוונת בכל מילה שבה.
אבל…
בסתר ליבי אני אומרת לעצמי – "אפשר לחיות בלי זה. כשאצטרך משהו אני אבקש מה' והוא יעזור לי. הוא תמיד עוזר. התפילה… (ולעולם לא אומר את זה בקול, אבל… ) כנראה שאפשר לחיות בלעדיה".
אני אפילו לא מאמינה שכך אני חושבת.
אני,
שתפילתי אורכת בכל בוקר שעה שלמה.
אבל זאת האמת.
אז אני מתפללת כל בוקר, כי כך אני חושבת שנכון וראוי לעשות, כי זה באמת חשוב להתפלל, כי פעם, כשכן התכוונתי, ראיתי איזה אור עצום יש בתפילה הזו.
אבל… החשיבות הזו עדיין לא בוערת לי בעצמות.
אני לא אבכה אם לא אתכוון מספיק,
אני אפילו בקושי מצטערת על זה.
מרוב שהתנוונתי והתרגלתי להתכוון רק בחלק ולפעמים בכלל לא, אני כבר לא מרגישה בחסר.
כמו אדם מת או משותק, שכבר לא מרגיש כאבים.
 
רק שלהבדיל מאדם מת, אצלנו אפשר להחזיר את הגלגל אחורה, אפשר להשתנות.
זה לא קל.
יש בדרך הרבה עליות ומורדות,
אולי אפילו יותר מורדות מעליות,
וזה מייאש.
אנחנו רוצים, וכואב לנו על עצמנו,
אבל…
די, נמאס.
אני יודעת שאני לא אצליח.
 
למה שלא תצליחי???
את בנאדם,
את יותר מכך –
את בנאדם יהודי.
את בת של הקב"ה.
את חלק אלוק ממעל ממש.
* * * * * * * * * * * * * * * * *
נשמתך זוהרת יותר מכל הכוכבים האלו,
וזה מה שבעצם את רוצה.
את רוצה אלוקות.
 
קשה?
אז תתחילי עם טיפה.
קחי את הדבר הכי קטן,
הכי הכי הכי הכי קטן,
ותתחילי איתו.
 
זה נראה טיפשי כזה,
מה, לאן אני אגיע ככה?
אל תדאגי, את תגיעי.
ולפחות תגיעי,
כי אחרת לא תתחילי אפילו ללכת.
את תגיעי,
כי אפילו אם תפלי מאה פעם,
אם פעם אחת הצלחת,
אז זו כבר הצלחה גדולה מאד.
אז בפעם הבאה זה בוודאי יהיה לך יותר קל.
כי ככה את לפחות בדרך.
אחרת, תמיד תישארי בנקודת ההתחלה.
 
"מרובה מדת הטוב ממדת הפורענות על אחת מחמש מאות. במדת הפורענות כתוב "עוון אבות על בנים, ועל בני בנים, על שלשים ועל רבעים", במדת הטוב כתוב "ועושה חסד לאלפים", הוי אומר מרובה מדת הטוב ממדת פורענות על אחד מחמש מאות" (תוספתא סוטה ד', א').
 
תרגום: אם חמש מאות פעם נכשלת,
ופעם אחת,
קטנה,
כמעט לא מורגשת בתוך ים הנפילות הזה,
* * * הצלחת * * * (הכוכבים הם כדי להראות עד כמה זוהרת ההצלחה הזו),
אז ההצלחה הזו היא באמת יותר זוהרת מכל
ח-מ-ש
מ-א-ו-ת
הנפילות האלו.
את מבינה מה זה?
את מבינה מה זה?
יש בנו כוח אדיר להצליח!!!
אדיר!!!!
"עיקר הנפילות באות מפני שאינו מאמין בקלותה של תשובה" (אורות התשובה י"ד, ד'1).
היא כל כך קלה, שזה פשוט…
לא להאמין.
 
כדאי לך לקרוא את הספר 'תשוב תחייני' (של הרב יהושוע שפירא). אמנם אמרת שאין לך מוטיבציה לקרוא ספרים, אבל הספר הזה הוא אחר. אני יכולה להבטיח לך שתתמכרי אליו. את לא תרצי שהוא ייגמר לעולם! זה ספר כ"כ מתוק, שמראה עד כמה זה קל ופשוט, הכי פשוט בעולם, להתקרב לקב"ה, שאת תרצי לחזור ולקרוא אותו שוב ושוב (זה מה שקרה לי, בכל אופן).
ואם ספרים לא מדברים אלייך, אז אולי הרצאות? אולי שיעורים מוקלטים? אולי רק מאמרים קצרים? אולי אפשר אפילו למצוא מאמרים כאלו באינטרנט?
 
יישר כוח על הרצון להתקדם ובהצלחה רבה מאד!
תמר, חברים מקשיבים.
 

טו בתמוז התשסד

קרא עוד..