רוצה להתחזק אך זה מפריע להורים

שאלת הגולש

אהלן. אני בת 17 וחצי, אני באה מבית דתי לאומי ההורים שלי שומרים שבת ופה זה נגמר!!!
אני לפני כמה חודשים התחלתי לחזור בתשובה הפסקתי ללכת עם מכנסיים והתחלתי להקפיד על עוד כמה דברים…
הבעיה שלי זה שאמא שלי לא ממש מקבלת את זה!!
היא אומרת לי שזה כבר התחרפנות ושלא צריך להסחף עם החזרה בתשובה…..אין לי דרך להתמודד איתה היא מתרחקת ממני רק בגלל שנהייתי יותר דתיה!!!
מחכה לעצה…..איך להסביר לה את הצד שלי ואת הדרך שלי….כבר ניסיתי כמה פעמים אבל היא לא מוכנה לשמוע!!

תשובה

שלום לך מירית יקרה!!
שאלתך הינה חשובה ומשמעותית מאוד.
ראשית, אני רוצה לחזק את ידייך על התהליך שאת עוברת, על ההתקרבות וההתחזקות, יישר כוח גדול!!
דבר שני אני מאוד מעריכה את הרצון שלך לשמור על כיבוד הורים ולא לפגוע באימך.
ולשאלתך, את שואלת איך אפשר מצד אחד להמשיך להתחזק בעבודת ה´ ומצד שני לשמור על קשר בריא וטוב עם אימך.
חשוב שתדעי, שאת לא לבד בהתמודדותך!
בדורנו ישנם הרבה נערים ונערות שמתמודדים עם הקושי של חזרה בתשובה והתקרבות לה´ אל מול דעתם של ההורים.
זה לא שאנו יותר צדיקים מהורינו, אלא שיש לנו כיום ב"ה, יותר מקורות ללמידה מאשר היו בעבר, (אתר "כיפה" למשל…) יותר אולפנות, מדרשות וישיבות תורניות, שלהורינו לא היו.
ולכן, הייתי מציעה לך מספר דברים.
דבר ראשון, מכיוון שאני לא ממש מכירה אותך, את אימך ומשפחתך אני חושבת שהכי כדאי זה להתייעץ עם אדם הקרוב אליך, המכיר יותר את המשפחה שלך ואותך, שיוכל ללוות אותך, לתמוך ולהדריך במהלך ההתמודדות הרוחנית והמשפחתית.
שנית הייתי מציעה לך לנסות ולהשתדל, יותר מבדר"כ, לשמור ולהקפיד בכיבוד הורים.
לנסות לשמח את אימך, לעזור בבית יותר, להקשיב וכדו´, וכל זה בכדי לצמצם כמה שאפשר את ההתנגדות של אימך.
תנסי רגע לחשוב על המצב בו אימך נמצאת, היא התרגלה לחיים מסוימים, ופתאום ביום אחד, קמה לה ביתה ומתחילה לעשות כל מיני שינויים.
בוודאי שזו התמודדות לא קלה גם בעבורה, לכן הייתי מציעה לך בכל ליבי, להשתדל בתקופה זו כמה שיותר לשמח את אימך! להראות לה שהשינוי שאת עוברת הוא גם לטובתה!! הוא מביא הרבה טוב הביתה!!
אני מאמינה, שבע"ה אם אמך תראה שהתהליך שאת עוברת משפיע לטובה על כל האווירה בבית, ועל כל התנהגותך בבית, אז לעניות דעתי, אימך בע"ה תוכל להעריך זאת יותר ואולי אף לשמוח בכך.
את כותבת שניסית לדבר על כך עם אימך, אך היא לא מוכנה לשמוע.
לכן, רציתי לשאול, מה עם אביך? מהי דעתו בעניין? והאם אפשר לדבר על כך איתו? האם הוא יכול לנסות לגשר בינך לבין אימך?
מעבר לכך, חשוב לזכור, שהתפקיד שלנו הוא לחנך את עצמנו, וחלילה לא לחנך את הורינו.
הורינו, עושים את הכי טוב שהם יכולים ביחס לחינוך שגם הם קיבלו בביתם.
לעיתים, קורה שהורים לומדים מילדיהם, אבל לא ע"י ביקורת של הילד, אלא ע"י דוגמא אישית חיובית, ע"י המעשים הטובים ולא ע"י ההאשמות והביקורת חלילה.
לסיום, באופן כללי כדאי לזכור, שכל ההתחלות קשות!
כל שינוי הוא לא קל, כל שינוי מלווה בניסיונות.
זוהי ההתמודדות שלך! זה הניסיון שלך!! ובע"ה מתוך עצם השאלה שלך, והרצון הגדול שלך להתקרב לה´ ולכבד את אימך, אני מאמינה שתעמדי בניסיון!!
הרי הקב"ה לא מעמיד אדם בניסיון אלא אם כן האדם מסוגל לעמוד בניסיון!! את מסוגלת!!
כמובן, שכמו בכל התמודדות בחיים, כדאי לפנות לבורא עולם בתפילה שיסייע לך בדרכך להתקדמות ולעלייה בעבודת ה´!!
זהו ניסיון בעבורך, ואני מאמינה שעם הרבה רצון טוב, עם השתדלות, הקשבה, תפילה והתייעצות עם אדם קרוב, תוכלו את ואימך, בע"ה להגיע להבנה והתקרבות.
אני מצרפת לך קישורים לשאלות שעסקו בנושא-
http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=14121
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=72932
http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=20174
יהי רצון שתצליחי להמשיך ולהעלות מעלה מעלה מתוך שמחה וענווה!
אם תרצי אשמח לשמוע על התמודדותך בהמשך!
הרבה הצלחה, אמונה ושמחה!
אודליה.
odelyaf@walla.com

יב באייר התשסו

קרא עוד..