אני רוצה למצוא את אישתי לעתיד, אך אני רוצה לעשות זאת בצינעה גמורה – ללא יידוע של אף אחד. כרגע אני התחלתי להשתמש באתרים שהזכרתם אך בינתיים זה לא הולך. האם יש עוד דרך?
דבר שני, יש איזה ספרים או מאמרים שמומלצים לקריאה למי שמקווה להתחתן בשנה הקרובה בע"ה אך אין לו כל ערבות לכך. תודה מראש ויישר כח על כל העבודה הניפלאה שאתם עושים.
שלום רב,
אני מצטט קטע מתוך הספר התבהרות של הרב ארז משה דורון – כדאי לקרוא הכל.ספר טוב לחיים בכלל:
"אין ספק שבעניני שידוכים צריך לפני הכל הרבה הרבה סייעתא דשמיא. לא תמיד מה שנראה מתאים בסקירה ראשונה אכן מתאים, ומי יכול לדעת נסתרות זולתו, אפילו בכמה פגישות.
על כן בודאי העצה היעוצה, לפני וגם תוך כדי כל השתדלות ובדיקה – הרבה הרבה תפילה ותחנונים לפני ה'.
וכבר ראינו עד כמה הועיל ענין התפילה אודות השידוך ללאה אמנו ככתוב (בראשית כ"ט י"ז): "ועיני לאה רכות", ופירש רש"י: "שהיתה סבורה לעלות בחלקו של עשו, ובכתה, שהיו הכל אומרים: הגדול לגדולה הקטן לקטנה".
מסיפורה של לאה למדנו גם, ששיקולי המעורבים בדבר לא היו נכונים. אפשר אפילו לומר שהיו טכניים מדי ("הגדול לגדולה, הקטן לקטנה"). וגם אצלנו יתכן שבענין שידוכים יתערבו שיקולים מוטעים שאינם בעלי חשיבות אמיתית, וחבל ששיקולים מסוג זה יכריעו את הכף.
"המשפחה מאד מרוצה ממנו", "כולם אומרים שהוא בחור נפלא", "לכבוד יהיה לנו בחור כזה במשפחה", "גם הרבנים כבר ברכו שיהיה במזל"… אז מה צריך יותר מזה?
אלא שהדברים הללו וכדוגמתם חשובים ובעלי ערך רק כאשר נבדקה ההתאמה האמיתית בין בני הזוג.
סוף סוף מי שצריך להחליט, מי שצריך לקחת אחריות על החיים המשותפים, מי שיצטרך לבלות שנים ארוכות עם בן הזוג המיועד, זו את ולא אף אחד מן הסובבים אותך. לכן יש חשיבות גדולה, לפני כל ההמלצות והיעוץ מבחוץ, הלחצים וההשפעות השונות, לבדוק באמת ובכנות מה את חשה לגבי המיועד.
אם יש "נשיאת חן", אם לבך אומר שיש אפשרות לקשר, אזי צריך להמשיך הלאה ולבדוק גם את שאר הנתונים, אבל צריך לשם כך לגייס את מירב הכנות. לא לשכנע את עצמך שמכיוון שכולם אומרים ש"זה זה", בוודאי גם את מרגישה כך או שבסופו של דבר תרגישי כך. הרבה מדי זוגות הרסו את חייהם או חיים יחד במרירות ובחוסר התאמה, משום שסמכו רק על חוות דעת מבחוץ ולא האזינו לקול ליבם.
כמובן שאין כוונתנו שצריך לסמוך רק על הלב. לפני הכל צריך לעשות את כל הבירורים הראשונים של התאמה (מה שבדרך כלל עושים כמובן ההורים), אבל כאשר מגיעים כבר לפגישה צריך וחובה להקשיב גם ללב, מלבד כל ההמלצות והדעות. (למותר לציין כי כאשר הלב אומר לבחור במי שרחוק מתורה ויראת ה', במקרה כזה – אין זה קול הלב כי אם קול היצר והדמיון המטעה).
בוודאי – צריך להטות אוזן לשיקולי גדולים ממני וגם להתחשב בחוות דעתם של ההורים והקרובים, אבל כל זה אסור שישחד את תחושת הלב הפשוטה: שייך או לא שייך? רצוי או לא רצוי? חביב או לא חביב?
גם לאה אמנו התמודדה עם לחץ חברתי עצום שהושפע מהתאמה חיצונית בלבד, "הקטנה – לקטן, הגדולה – לגדול", ולא מול אדם אחד עמדה, "שהיו כולם אומרים"…
חשוב מאוד גם להדגיש שברכות מרבנים אינן בהכרח הוראה תורנית. כשרב מברך, משרה מקדושתו ומאחל לזוג הצלחה, אין פירוש הדבר בהכרח שאם הרב בירך הוא רואה ברוח הקודש את הנשמות ואת התאמתן. ברכה איננה הוראה וגם לא הכוונה. ברכה מקבלים רק אחרי שמחליטים להתחתן מתוך בדיקת ההתאמה ואז בוודאי היא מוסיפה, אבל אם מתחתנים רק בגלל ברכה – פעמים רבות התוצאות עגומות ביותר!
אין גם כל ספק שהרבנים המברכים אינם מתכוונים לחרוץ גורל או לפסוק פסק בברכתם, אלא רק להוסיף ברכה וסייעתא דשמיא להחלטה שכבר נתקבלה.
אני מדגיש, חייבים להתייעץ וטוב להתייעץ – אבל ייעוץ איננו כפייה וההחלטה עם מי להינשא חייבת להיות אישית וחפשיה מלחצים.
אסור לאף אחד, קרוב ככל שיהיה, להחליט בשבילך במי לבחור, וכבר פירשה התורה עניין זה וכתבה (בראשית כ"ד נ"ח): "ויקראו לרבקה ויאמרו אליה: "התלכי עם האיש הזה? ותאמר – אלך", ופירש רש"י: מכאן (לומדים) שאין משיאין את האשה אלא לדעתה"!…"
על כן איעצך. לך ולמד בשמחה, קיים מצוות מתוך שמחה ואהבה, התפלל ככל יכולתך ועשה את ההשתדלות המוטלת עליך ובע"ה תזכה ותבנה בית נאמן במהרה (בע"ה כבר בזו השנה).
בע"ה כשתבשר לנו בשורות טובות נשמח להמליץ לך על ספריםמדריכי-חתנים טובים שתוכל ללמוד עמם לקראת בניית הבית.
כל טוב ונשמח להתבשר בבשורות טובות,
שלמה, חברים מקשיבים.
shlomo@makshivim.org.il.
