תמיד לימדו שממש צריך להתפלל וזה חשוב ויש זמן קבוע להתפלל וכו וכו… אבל לא מתחברת. לא זורם לי המילים של התפילה. לא תמיד זורם לי להתפלל בבוקר ובצהריים. לא מרגישה מחוברת מספיק כשאני אומרת כל יום את אותם המילים. יותר נוח לי לדבר עם הקב"ה במילים שלי ומתי שאני מרגישה צורך לדבר איתו. אבל מה לעשות שמכריחים וזה וממש לא בא לי! לא מרגישה מספיק מחוברת ככה. אבל מחייבים! מה עושים?
לק״י
שלום לך!
אני יודע שלפעמים הנושא הזה של התפילה יכול להיות בהחלט לא פשוט כי סך הכל אנחנו רוצים להיות אנחנו.
אנחנו סך הכל רוצים להתפלל את המילים והמחשבות שלנו כשנח לנו!
הענין הוא שלא מעט פעמים אנחנו נתפסים, בצדק ושלא בצדק, במה שנקרא מרוץ החיים.
לא תמיד אנחנו מצליחים לעצור כמו שצריך בשביל הדברים החשובים, וזה ממש לא רק תפילה ואמונה.
זה לצערנו בהרבה מאוד דברים!
אז זה הסיבה שמכריחים אותנו?
הייתי קורה לזה הכרחה אלא ניתוב.
מה ההבדל? זה אותה גברת בשינוי אדרת, לא?
הכרח זה נוגע גם לגבי משהו שאנחנו לא תמיד רוצים לעשות ברצון הפנימי שלנו.
הניתוב הזה מגלה משהו בקרבנו.
כן, אני יודע שכתבת שאת רוצה לעשות את זה בזמן שלך, ואני, כנתנאל, מכבד את זה, הענין הוא שאני גם מאמין את כמו כולנו שבפנים, אחרי שלא מתפללים הרבה זמן (בכלל או כמו שצריך) מרגישים תחושת החמצה.
התחושה הזו לפעמים מרחיקה אותנו יותר מלהתפלל (בכלל או בכוונה) ואצל חלק גם נותנת דחף להתפלל ביתר שאת.
הניתוב הזה שאומרים לך מתי להתפלל הוא גם נועד כדי שנזכור מה עיקר היום.
האם זה המרוץ אחר ציונים וכסף? האם זה מרוץ אחרי הסכמה של חברה והתקשטות בעוד כל מיני אקססוריז למיניהם שמכסים את מה שקורה בפנים?
החיים האמיתיים זה הרצונות לשנו, והתפילה זה זמן שה´ מבקש שנעשה את החשבון נפש לשנו והאם אנו עושים מה שהוא מבקש מאיתנו – להיות אנשים יותר טובים?
נכון, זה לא תמיד זורם, אבל האם זה אי פעם זורם לעשות חשבון נפש? האם זה אי פעם זורם לעמוד בפלל (בדין, השורש של תפילה)?
כנראה שלא, אז צריך ניתוב ודחף.
כשמצליחים לגעת בנשמה, בחלק אלוק ממעל, באמת ההרגשה היא מדהימה ובהחלט שווה את המאמץ.
אבל, אגלה לך עוד סוד – גם כשלא מצליחם זה שווה כי בסוף אנחנו כן מנקים את האבק שממעל בעצם זה שאנו עושים את דבר ה´ כי אנחנו מראים שאנחנו לא רק הולכים בזרימה שלנו, זרימה שהיא טבעית אבל לא תמיד ברורה ולא תמיד בעלת כיוון.
בעצם התפילה וקבלת הענין הזה של מעצור באמצע החיים ופניה לה´ מראים את זה שאנו הולכים אחריו לא כי נח לנו אלא כי הוא ביקש זאת.
זה מבחן אמוני מעשי באופן הכי מלא.
אז למה לא במילים שלך?
יש כמה תשובות בענין, אך אני תמיד אוהב להביא את הנקודה הבאה.
איך מדברים לה´? הרי אנחנו יודעים איך מדברים לחברים.
תעצרי שניה ותחשבי על כל מה שהרצונות והתפילות שלך, זה לא נמצא במילים?
אני לא מנסה לשכנע, אלא פשוט כי לרוב אומרים לי "כן, אבל זה לא בדיוק המילים שלי", ופה אנחנו מגיעים למשהו מאוד חשוב.
בלי שנשים לב, כשאנחנו מדברים עם חברים שלנו אנחנו עוברים לשפה שלהם, לא רק מבחינת לשון אלא גם מבחינת ניבים וצורת ביטוי.
זה הכי טבעי וממש לא צביעות כי אנחנו מנסים להתחבר, ואין בזה שום דבר רע בכלל.
ומה קורה כשמדברים עם ה´?
אנחנו מדברים בשפה שלו.
איך?
האבודרהם, שכתב פירוש על התפילה, מראה איך מילות התפילה מגיעות מתוך פסוקי התנ"ך.
פסוקים שהם נבואה שנכתבה, נבואה שנאמרה לנביא מפי ה´.
אז מה אנחנו בעצם עושים?
אנחנו משתמשים בביטוי של ה´, אפילו במילים שלו, ומתוך כך פונים אליו.
ומה עם זה שזה חוזר על עצמו?
יש שני דברים שחשובים לזכור פה.
אחד, תפילה היא עבודה שבלב וכל תפילה היא לא באה כדי לסגור את מחיצות הלב מפני הסובב אותנו, אלא לחבר את זה לתוך השיח שלנו עם ה´ והראיה האלוקית שאנחנו מנסים לסגל לנו (וסליחה על הביטויים הגבוהים).
יותר מכך, כשאין את הלב גם אין תפילה וכשיש לב אין מצב שהכל נשאר בדיוק כמות שהיה.
זה מתחדש מעצמו מבחינת המנגינה שהלב מנגן.
ומה הדבר השני?
הרבה פעמים אנחנו מסיימים דברים בחיים ואומרים "וואי, שכחתי את…".
כשיש את המילים הללו, שמזכירים לנו גם חלק מהבקשות הפנימיות שלנו, קצת קשה לשכוח.
ומה עם עדין קשה?
בשביל זה צריך לדעת שתמיד אפשר להוסיף את התפילות האישיות שלנו – בעיקר עושים את זה בברכת "שמע קולנו", אבל גם בכל מקום אפשר להוסיך מעין הברכה במקומו.
אם זה בשביל רפואה, פרנסה ועוד.
אני לא מבטיח שזה קל, אבל זה יכול לעזור להכל, לבד מאולי הנקודה של התחברות למילים.
מה שיכול לעזור במילים, מה שיכול לעזור בהתחברות, שהיא אולי גם הכוונה, זה ללמוד את המילים.
כל כך הרבה שנים אנחנו מתפללים את זה ולא שמים לב שההתקדמות השכלית והפיזית המשיכה הלאה אבל האמונית בכלל והבנת התפילה בפרט נשארה הרבה מאחור.
ברגע שפותחים צוהר כדי לנסות ללמוד את המילים מגלים אוצר.
אוצר מפרשים אדיר שמנסה לפרש את התפילה ולהראות את הנגיעה היומיומית בחיינו שלפעמים נסתרת.
אני משער שיש פה לא מעט חומר למחשבה שאולי עוזרת ועונה על השאלות ששאלת, גם אם לא מניחות לחלוטין את התסכול (המובן) שיש.
לכן, אם בכל זאת יש שאלה בנושא זה, או בכלל בכל דבר, תרגישי בנח לפנות ולשאול.
שתפילותיך תמיד יתקבלו לפני אדון העולמים, בין אם זה בלשון אנשי כנסת הגדולה שתיקנו את לשון התפילות, או התפילות שנאמרות בלשונך.
בהערכה,
נתנאל
netanelweil@gmail.com
