: שלום כבוד הרב!!!
אני יודע שדרך העולם להתקרב ל-ה' זה ע"י תפילה ולימוד תורה וכד'… אך לדעתי הדרך הוודאית שאוכל להתקרב אל ה' זוהי דרך אחרת, לרעות צאן,לשבת לפעמים עם עצמי והגיטרה במקומות כמו מדבר יהודה וכו'… גם רצוני להתלבש שונה בכל מיני בדים וצעיפים… אך איני יודע אם להתחיל לדבוק בדרך זו או לא?
בתודה, ואשמח אם תרחיב… אבי
שלום לך אבי!
ראשית, ברצוננו להודות על האמת. איננו אתר של רבנים, רק של חבר'ה קצת יותר מבוגרים, שלומדים תורה ואוהבים תורה, ומתוקף זה מנסים לענות. כמובן שתוכל להפנות את שאלתך גם לרב. ובינתיים – תשובתנו:
אדם שרועה צאן זוכה בשעות רבות של שקט ומחשבה.
על מה הוא יחשוב?
דוד המלך אמר: "צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועייף בלי מים".
על מה תחשוב אתה בזמן שתתנתק מהמולת בני האדם?
נגינה היא כלי נהדר לבטא עולם פנימי. מהו העולם הפנימי שתבטא בזמן שתנגן בגיטרה?
תורה בונה את האישיות, אם כי לא כולם צריכים ללמוד כל היום, ואז כל האווירה שאתה נמשך אליה תהיה מלאה בתוכן. אם לא – תישאר קליפה חיצונית של מיוחדות, מקוריות, טבעיות, אבל בלי הרבה מתחתיה. בקיצור – הדברים לא סותרים. התורה והתפילה הם מרכז העבודה של האישיות, מרכז ההקשבה שלה, ואז כל מה שתבחר לעשות יהיה ישר ועמוק יותר.
לגבי הלבוש: ראשית, צריך לבדוק שלא מדובר בצעיפי נשים ואין איסור של "לא ילבש". שנית, ההלכה לא אומרת איזה בד צריך ללבוש, רק שהלבוש יהיה בינוני ולא מתבלט. וכאן אנחנו חוזרים לנקודה המרכזית בחיים שלך. האם חלק מה"שואו", מהתדמית החברתית, היא המיוחדות, מה שיתבטא בעיסוק יוצא דופן וגם בלבוש יוצא דופן? או שאתה רוצה לבנות את עצמך ואת הקשר שלך לקב"ה. ואז ההתבלטות רק מפריעה ומסיטה אותך לצדדים.
בכלל, אדם נמשך להיות מיוחד. יצר הטוב אומר: תלמד אמונה, תתקן מידות, תהיה ירא שמים, ואז ממילא גם תתבטא היחודיות שלך. יצר הרע אומר: בשביל מה לעבוד קשה? עוד כמה חורים באף, בגבה, בקורקבן, קצת צבע לא שגרתי על השיער, וכבר אני מיוחד ומושך מבטים של כולם. אתה מבין כמה גדול ההבדל בין האדם הראשון, המלא, ובין האדם השני, הריק. תחליט בעצמך למי אתה רוצה להיות דומה, ולפי זה תבחן גם את נושא הלבוש.
בהצלחה!
טל, חברים מקשיבים
tal@makshivim.org.il