רוצה לחזור בתשובה וקשה לי

אני כבר מספר חודשים מרגיש שאני בתהליכים של חזרה בתשובה. אני מרגיש שאם סביבי לא היה את העולם החילוני (הרי אני גדל באיזור של חילוניים), הייתי חוזר בתשובה כבר ממזמן!.
אני רוצה לנצל את הרגע הזה שאני כותב לכם ולהגיד לכם שחיזקתם אותי מאוד!, ויש לכם ותהיה לכם זכות ענקית אם בע"ה אחזור בתשובה. תודה רבה לכם!!!!
רק מה מעכב אותי בחזרה בתשובה? מספר דברים:
1. הדבר העיקרי שמעכב אותי מאוד, הוא: הסביבה שלי.- אני לא יודע איך האנשים הקרובים אליי יגיבו:
המשפחה שלי-(בעיקר המשפחה שמיצד אימי ואימי בעצמה), אני לא יודע איזה יחסים יהיו לנו אם אכן אחזור בתשובה בסוף, איך יתייחסו אליי, האם יצחקו עליי, יזלזלו בי, ילעגו לי וכ'ו…
וגם החברים שלי- נראה לי שאם אני אחזור בתשובה אני מסכן מאוד את היחסים שלי עם חבריי- אני לא יודע אם הם עוד יהיו מעוניינים בי בתור חבר שלהם (עד כדי כך), אני לא יודע אם יקבלו אותי, וגם אם אדבר איתם ואסביר להם שהם לא צריכים לדחות אותי ונניח שהם יסכימו איתי, בפועל המצב ישתנה מאוד לרעה. וגם אם יקבלו אותי על מה יהיו השיחות שלי איתם? הם הרי חילוניים ומה שהנוער החילוני עושה רוב הזמן עם חבריו זה, לצערי הרב, לרכל על המורות, על ילדים אחרים ועל עוד הרבה דברים, אבל 95% מהשיחות זה רכילויות. חשבתי לעבור בי"ס אם אחזור בתשובה בקרוב (אצלנו בבי"ס לא מלמדים כמובן: גמרא, משנה וכ'ו ואפילו שיעור תנ"ך הם לא מלמדים בכיתה י'- זה כנראה לא מספיק חשוב להם).
2. אני לא רוצה לחזור בתשובה בבת אחת, אני יודע שזה הולך בהדרגה, לאט לאט, אז אני לא יודע מאיפה להתחיל, איזה מצוות עליי לקיים בתחילה, ונניח שאני מקבל עליי כמה מצוות- אין לי אף אחד שינחה אותי איך להמשיך הלאה, אני לבד, אין לי מורה, מנחה.
3. אני מפחד שלא אהיה עקבי כ"כ ו"אחפף" מידי פעם בתפילות ובכל מיני מצוות אחרות…- קשה לי מאוד להיות החלטי ותמידי.
ונניח שאני מקבל עליי לחזור בתשובה, מה עליי לעשות? לעבור לבי"ס דתי? ללמוד יום יום בישיבות? ללכת 3 פעמים ביום לבית הכנסת? איך מתנהל אורח חיים דתי? מה יהיה הסדר יום שלי?
ובכללי: אני מאוד רוצה, מצד אחד לחזור בתשובה- מאוד מאוד! יש לי גם חלום להיות רב גדול, אבל מצד שני החזרה בתשובה קצת מפחידה אותי, זה די גדול עליי. מה לעשות??
תודה רבה לכם,
אורן.