רוצה לשיר לפני בנים!

שלום לך יקרה,
ראשית, תודה על התודה! זה מאוד מחזק לדעת שאנחנו מצליחים לעזור ברוך ה´(:

כאב לי מאוד לקרוא את השאלה שלך, כאב לי לקרוא שכואב לך, אני מרגישה ממש את הרצון שלך להוציא החוצה את הכשרון שבך, ויחד עם זאת את הכעס שאת לא יכולה לעשות את זה בצורה שאת רוצה.
זו הרגשה מאוד קשה, לדעת שיש לך מתנה כל כך גדולה ביד, ושאת מרגישה סבל כי אין לך יכולת להשתמש בה בכל מקום ובכל זמן.
אני מאוד מעריכה אותך על היכולת לקיים את ההלכה אף על פי שאת לא מבינה בדיוק למה ולמרות הכעס שאת מרגישה. ניכר שיש בך רצון לשאול ולברר מה האמת. אשרייך!

לפני שאתחיל לענות, חשוב לי שנברר כמה דברים שעליהם מבוססת התשובה.
[א.] הקב"ה לא הביא לנו סתם כשרונות בלי שתהיה לנו יכולת לנצל אותם. לא יכול להיות שה´ ברא משהו בעולם סתם, בלי מטרה. כל אדם בעולם נולד עם כישרון מסויים, ולא יתכן שהקב"ה הביא לו את הכישרון הזה בלי שתהיה לו יכולת להוציא אותו אל הפועל.
נכון, לא תמיד הדרך בה לנו נראה שניתן להוציא כישרון מסויים אל הפועל היא הדרך הנכונה, ועל כך בע"ה נדבר בהמשך. העיקרון הוא ש[אם יש בך כישרון, יש לך גם יכולת לממש אותו].

[ב. הקב"ה לא הביא אותנו לעולם הזה כדי לגרום לנו סבל ח"ו]. אנחנו הרי מאמינים בהשגחה פרטית, שבכל רגע ורגע הקב"ה משגיח על כל אחד מאיתנו, מכוון את דרכו ושומר את צעדיו. לא יכול להיות שההשגחה והשמירה הזו תהיה במטרה להרע לנו.
הרי אפילו בעלי חיים דואגים לצאצאים שלהם ומיטיבים להם, אז הקב"ה, שהוא מקור הטוב לא ידאג וייטיב לנו?
נובע מכך שהגענו לעולם הזה בכדי לקבל את השפע והטוב שה´ הכין בשבילנו, וודאי שלא הגענו במטרה לסבול.

יקרה,
הקב"ה חנן אותך במתנה כל כך גדולה ונפלאה- שירה.
שירה, היא ביטוי פנימי מאד של הנשמה ושל רגש עוצמתי במיוחד.
שירה היא היכולת להוציא מתוכך, מתוך הפנימיות שלך דברים נשגבים ועליונים.
מן הסתם גם את מרגישה, כשאת שרה, שאת מבטאת דברים פנימיים שבך,
שאת מצליחה לתת ביטוי לכל הגוונים שבנפש שלך,
שיש לך יכולת לפרוץ החוצה מתוך הנקודות העדינות והרגישות ביותר שבאישיותך.
זו באמת מתנה נפלאה.

לא יכול להיות שסתם קיבלת את המתנה הזו בלי שתוכלי להשתמש בה.
על פי ההלכה אסור לשיר לפני בנים. נכון, זו הגבלה, זה תחום שבו את לא יכולה להשתמש במתנה שהקב"ה נתן לך. אבל, לפי מה שאמרנו קודם, מסתבר שההגבלה הזו לא נועדה לגרום לך לסבול ולהרגיש לא מנוצלת, ויותר מכך- ההגבלה הזו נועדה להיטיב איתך!

אני מבינה מאוד את הכעס ואת ההרגשה שהאיסור הזה רק מרחיק אותך מהקב"ה. אבל אם תעצרי רגע, תצאי מתוך ההסתכלות האישית שלך ותתבונני על הדברים מבחוץ, הרי שהכעס הזה לא כל כך מוצדק.
הקב"ה התאים לך בדיוק את הכישרון שמתאים לך ושטוב לך איתו, ולכישרון הזה הוא גם קבע הגבלה שבדיוק מתאימה וטובה לך. והקב"ה הרי לא ´קובע´ סתם הלכות לא הגיוניות שנועדו לתת לך לסבול… לכן חבל לי לקרוא שאת כועסת ומתרגזת על משהו שנועד להיטיב לך. וגם אם כרגע את לא מבינה מה בדיוק עושה לך טוב בזה שאסור לך לשיר, הרי שעצם הידיעה שהטוב הזה קיים, מרגיעה.

אם הבנת את כל ההקדמה, ואם נרגעת קצת מהכעס, אפשר להתחיל לברר באמת- למה?
מה כל כך טוב בזה שאסור לך לשיר לפני בנים? ואיך בדיוק את מצליחה ככה לנצל את הכישרון שלך במלואו?

כתבתי קודם ששירה היא ביטוי פנימי של הנשמה, לשירה יש כוח ויכולת לחבר בין אנשים, לעורר רגשות נפלאים של קרבה ואחווה. ושירה של נשים, שנובעת ממקום עמוק יותר בנפש, היא גם עוצמתית יותר, ובעלת כוחות גדולים הרבה יותר.

כל דבר בעל כוחות ניתן לנצל לחיוב ולשלילה, לבניה או ח"ו להרס. וככל שהכוחות גדולים ועוצמתיים יותר, כך גם יש להם יכולת בניה או הרס משמעותית יותר.
ניתן להדגים זאת באמצעות יצר העריות. כאשר הוא מופנה לחיוב, הוא מנוצל לבניה עצומה ומשמעותית מאין כמוה- הקמת בתים חדשים, המשך שרשרת הדורות של עם ישראל.
אך כאשר הוא מופנה לשלילה, נוצרים קילקולים רבים וחמורים של הרס התא המשפחתי, בגידות ומעשים נוראיים.

כשאת שרה בפני בנות זה ניצול מצויין של המתנה שבך. על ידי השירה יש לך כוח לרומם אותן, ליצור רגשות נפלאים של חיבור ואהבה ולהצליח להגיע לדבקות בקב"ה ממש!
תחשבי מה עושה לך שיר שנוגע בך עמוק בלב-
אילו תחושות עמוקות ורגישות הוא מוציא ממך,
איזו יכולת המראה והתעלות הוא גורם לך,
איזו תחושה של חיבור ואחווה יש לך כשאת שומעת שיר-
ותביני מה גדול הכוח שלך כשאת שרה שירים כאלו לפני בנות.

כשהשירה היא בפני בנים, זה כבר סיפור אחר, תחושת החיבור והרגשות שמתעוררים רק מזיקה, ונוצרים קילקולים רבים והרס חמור ח"ו.

למה? מה באמת ההבדל בין בן ששומע בת שרה לבין בת ששומעת בת ששרה?
לאיש (בשונה מהאישה) יש רצון חזק יותר לחיבור גשמי- פיזי עם האישה, ולכן כאשר האיש שומע אישה ששרה, במיוחד אם קולה ערב ונעים, הוא נמשך לחשוב על אותה אישה.
כל אותן מחשבות שבין איש לאישה, שמורות אך ורק לקשר האמיתי והממשי ביותר- הקשר בין איש לאישתו, כל מחשבה שמתעוררת מחוץ לקשר הזה, היא מחשבה פסולה ואסורה שגורמת לתחושת חיבור בעייתית מאוד.

כאשר השירה היא בפני בנות, תחושת החיבור היא בין הבנות, וודאי שהיא חיובית וגורמת הרבה טוב.
אך כאשר השירה היא בפני בנים, תחושת החיבור היא כבר ´לא במקום´. על ידי השירה נגרמת קרבת יתר בינך לבינם, כאשר בעצם, הקרבה הזו אסורה.

שירה בפני בנים היא בעצם ניצול לא נכון ושימוש לרעה במתנה הגדולה שנתן לך הקב"ה.
אז איך יתכן שהקב"ה, שרוצה כל כך להיטיב לבריותיו, יאפשר לך להזיק עם המתנה הגדולה שקיבלת ממנו…?

שאלת "למה להם מותר ולי לא??"
פשוט כי אנחנו שונים, יש לנו תפקידים שונים ויכולות שונות. התחושה שנוצרת אצל איש ששומע אישה ששרה שונה מהתחושה שנוצרת אצל אישה ששומעת איש ששר.
לאישה אין בעיה לשמוע איש ששר, מכיון שהרצון לחיבור גשמי- פיזי לא קיים אצלה בעוצמה גדולה כמו אצל האיש. ואילו אצל איש ששומע אישה ששרה יכולות להיווצר מחשבות ורגשות אסורים ובעייתיים ביותר.
אני לא בטוחה שאנחנו, כבנות, יכולות להבין עד הסוף מה השירה שלנו גורמת לבנים. אבל אנחנו יכולות ´לסמוך´ על הקב"ה, שברא אותנו ויודע בדיוק מי אנחנו, שנתן חכמה ובינה בלב חכמים לקבוע הלכות והגבלות ברורות בנושא.

כתבת גם "אני יודעת שאם אני לא אוכל לשיר, איך שאני ארצה, ולא איך שאומרים לי, אני בסוף אתפוצץ!".
תחשבי לרגע, באמת, זמרת שמופיעה לפני קהל באמת יכולה לשיר איך שהיא רוצה?
הרי המורה שלה לפיתוח קול תנזוף בה קשות אם היא תשמע אותה מוציאה הגה בצורה לא נכונה, כי זה עלול ח"ו לפגוע בקול שלה. יש כללים ברורים איך לשיר ואיך לנשום. למה זמרת לא יכולה לשיר איך שהיא רוצה?

וזה בדיוק אותו עיקרון כשמדובר בהלכות. הקב"ה אמר שאסור לשיר בפני בנים, אלו הכללים. ומי שלא שומר עליהם, פוגם בכישרון שיש לו. זה לא אומר שהקול שלך יהרס, אלא שיגרם הרס רוחני לאלו שישמעו אותך וגם לך, בכך ש´תבזבזי´ את הקול שלך ליצירת חיבור עם מישהו שאינו בעלך.

ועכשיו את בטח שואלת, ובצדק, אז איך אני אנצל את הכישרון שלי במלואו?
ברוך ה´ כיום יש דרכים רבות לנצל את כישרון השירה בדרך קדושה וטהורה, לפני בנות בלבד.
נכון שלא תופיעי על במה לפני 10,000 איש, אבל מי אמר שזוהי הדרך הטובה והנכונה ביותר לנצל את המתנה שה´ נתן לך?

אפשר לכתוב שירי קודש ולשיר לעצמך, לקב"ה או לחברותיך. השירים האלו יכולים לבטא קרבה ודבקות בה´, הרגשות פנימיות וטהורות, מילים שאת מרגישה שהנשמה שלך ´אומרת´, השירים יכולים גם לכלול מילים מהמקורות וגם מילים שאת תכתבי.

את יכולה גם להציע את עצמך בתור זמרת להרקדות לנשים בלבד, או להכין תוכנית לערבי נשים שונים. כזמרת, תוכלי להוציא דיסק עם שירים שלך ולהפיץ אותו לנשים בלבד (בהפצות פנימיות, או דרך נשים ובנות שימכרו אותו).

יש אפשרות להצטרף ללהקה של בנות שמנגנות בתור זמרת ואז להופיע בערבי נשים בישובים דתיים, באולפנות (אלינו לאולפנא היו מגיעות המון זמרות לשיר לפני הבנות).
דעי לך שהיום יש מודעות מאוד גדולה ללהקות של בנות ולזמרות והרבה אולפנות מעדיפות להביא זמרת שתרקיד את הבנות בר"ח אדר (למשל) מאשר להביא זמר ולכסות אותו במחיצות…
אני חושבת שזה דבר מבורך מאוד, שיכול לתת לך הרבה כוח לפעול ולהוציא את כישרונותיך לפועל בצורה קדושה ומרוממת.

נראה לי שאחת מהדרכים האלו, על פי בחירתך, תיתן לך יכולת להרגיש שאת יוצרת ומפתחת את כישרון השירה שבך, יחד עם קירוב בנות לאביהן שבשמים, שימוח נשים, רוממות ועשיית דברים נפלאים ועצומים שרק שירים יכולים לעשות.

כמובן שאין שום מניעה להמשיך ולפתח את הכישרון על ידי לימוד פיתוח קול אצל מורָה (אישה), או לימוד נגינה בכלי כלשהו- הכל על פי רצונך ונטית ליבך.

אני מצרפת לך קישורים לתשובות נוספות בנושא:
קול באישה ערווה- https://www.kipa.co.il/ask/show/128122
שירת נשים- https://www.kipa.co.il/ask/show/2640

יקירתי,
אשמח מאוד לשמוע אם התחברת לדברים שכתבתי. וכן אם תרצי להמשיך ולפתח את הנושא באופן אישי- את מוזמנת בשמחה.
אני מאחלת לך הרבה הצלחה בכל מעשיך לטובה!
עדי.
adi_sh@shoresh.org.il