רוצה מישהו שיאהב ויקשיב לי

שלום לך שואלת יקרה,
ההרגשה שלך טבעית לחלוטין והרבה בנות גילך עוברות את אותו הדבר. זהו גיל שבו מתחילים כביכול "לחפש את עצמך", להבין אחר משמעות החיים וכו´. חלק מכך, זה הרצון להרגיש שייכות וקרבה. לדעת שיש מישהו שאכפת לו ממני ואוהב אותי.
בגלל אותם דברים, את רוצה חבר – בן, כי זה נתפס הרבה יותר כיף ו"קולי" ואת חושבת שהוא זה שימלא לך את החסר. אבל בעצם, זה בכלל לא כך. זה יכול לגרום בדיוק את ההפך ממה שאת רוצה.

בגיל הזה (מה שנקרא גיל ההתבגרות) זה הזמן שאת צריכה לבנות את עצמך מבפנים ולהתקדם. לעבוד על המידות והמעשים. לא לעסוק בדברים שוליים כמו קשר לא רצוי ואף מזיק עם בנים. בגיל הזה את צריכה לעמול על עולמך הפנימי.
רק לאחר התקופה הזאת, בה תעצבי את אישיותך מבפנים, תוכלי למצוא את האחד שיתאים שאיתו תבני את ביתך בצורה הראויה ביותר בדרך המתאימה לכם.

כאשר את עוסקת בגיל צעיר בקשר עם בנים את מפספסת את העניין העיקרי. את "מדלגת" על שלב בניית האישיות מבפנים ובמקום זה עוסק בדברי הבל וחיצוניות.
קשר עם בנים בגיל צעיר יכול לגרום לנזק בעתיד, בגלל שלא בנית את עצמך כראוי ואז לאחר מספר שנים פתאום יצוצו לך כל מיני דברים שבעצם לא סגרת לך עד הסוף. בנוסף כאשר יש לך קשר עם בן, את משקיע אנרגיות מיותרות בקשר איתו. צריך לשמור את האנרגיות האלה לאחד המתאים שיבוא בעזרת ה´ בעיתוי הנכון ואיתו תקימי בית נאמן בישראל.

כתוב בשולחן ערוך "צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד". למה נאמר "מאוד מאוד"? כי זה דבר שהאדם נמשך אליו מאוד. על כן הדגיש השולחן ערוך שיש להתרחק מזה הרבה לפי שאם יתקרב מעט יבוא לעבור על האיסור עצמו. האיסור אמנם נכתב בלשון זכר אבל זה רק מפני שבדרך כלל הגבר הוא זה שיוזם את הקשר עם האישה אבל בוודאי שהאיסור נוגע באותה מידה לנשים. כשכבר איש ואישה עוברים עבירה שניהם נענשים! משמעות הדבר שצריך להתרחק מבנים מאוד מאוד כלשון השולחן ערוך.

"מה בסך בכל אני עושה עם אני רק מדברת עם בנים"? כל דיבור יוצר קשר וכל דיבור מעבה את הקשר ודרכו של קשר בין בני אדם שהוא הולך ומתחזק הולך ומתעבה. כל קשר בין בן לבת שהוא לא קשר על בסיס של חיבור אמיתי (חתונה),נגוע הוא בתאוות, ביצרים ובהרהורים רעים. שבסופו של דבר האדם מוצא את עצמו עומד או לא עומד בניסיונות קשים ומרים שמסבכים אותו.

את צריכה לשאול את עצמך: מה הן המטרות? לשם מה כדאי להיכנס לקשר עם הבנים? האם הם עוזרים לך? במה? האם את יכולה להשיג את אותו הדבר גם בדרך אחרת?

אז מה את כן לעשות?
להיות בסביבה הטבעית לך – בנות! תשקיעי בחברות ישנות, תצרי חברויות חדשות. תזמי פעילויות חברתיות. תעשי את הדברים שכיף לך איתם, אם זה לנגן, לצייר, לעשות ספורט, או כל דבר אחר. תלכי להתנדבות, לפעילות בסניף. תמלאי את יומך בדברים שנותנים לך סיפוק והרגשה טובה. כמובן שכל זה בלי להזניח את הלימודים, כי גם הם חלק מהחיים, וזה תקופה שיש להשקיע גם בהם.
אם יש לך דברים שלא ברורים עד הסוף, או מציקים לך, תשאלי אנשים. אל תשאירי את הספקות וההרגשות שלך עם עצמך בלבד. שתפי חברה קרובה, מורה או כל אדם אחר שאת מרגישה איתו בנוח.

זאת תקופה שעוברים בחיים, אבל אם יודעים להתייחס אליה בצורה הנכונה, עוברים אותה ויוצאים מחוזקים ובטוחים!

שהקב"ה יאיר את דרכך ותמצי את כוחותייך.
את מוזמנת לחזור אלי אם משהו לא ברור, וגם סתם כך…
הדס.
hadas.ste@gmail.com