שלום. אני קומונרית. תמיד אומרים ולומדים שהנקודה הכי פנימית של בנאדם והרצון האמיתי שלו זה לעבוד את ה' ולעשות טוב, ועל בסיס האמון הזה הכל פועל. אבל אם יש לי מישהו (מדריךחניך) שאומר שכל מה שהוא רוצה זה כיף, וזה באמת מה שהכי מעניין אותו בחיים. חשוב לו גם קצת תוכן, אבל זה מאוד מאוד שולי. איך אפשר להביא משהו לנקודת האמת שלו שהיא התורה? אשמח לקבל תשובה למייל שלי. תודה רבה
שלום רב,
קודם כל יישר כח על הרצון לעזור אבל אני תמיד חוזר ואומר שמאוד מאוד קשה לעזור לאדם מבחוץ ואני אינני מכיר אותו ולכן קשה לי להטוות לך את הדרך איך לחזק אותו והדבר הכי נכון הוא להפגיש אותו עם מישהו שיוכל לחזק אותו ולבנות אותו מישהו כמדריך או רב מחנך שיכול לגעת בנפשו…
האמת שהדברים הללו תלויים בהמון גורמים:
ייתכן שכך הוא אומר ומרגיש כלפי חוץ אבל בעצם הוא איננו כך אלא ככה הוא "משחק אותה" ובזמנים מסויימים פתאום זה יקלט לו…
יותר מכך הרבה פעמים זה פשוט עניין של בגרות וכרגע אולי קשה לתפוס אותו אבל עוד כמה שנים הוא יגיע למכינה ומישהו יתפוס אותו והוא ישתנה לחלוטין (במקרה כזה כדאי לבדוק שהוא מגיע למכינה… )
הרבה פעמים זו אמירה שיוצאת בגלל שאדם לא מכיר דברים כל כך גדולים בחיים ואילו הוא היה נפגש עם משהו אחר הוא ישר היה משנה את דעתו- זאת אומרת "אם אין שום דבר בעולם ששוה מספיק לחיות (או למות) למענו אז ברור שהכי שווה זה לעשות כיף" תפיסה כזו הרבה פעמים נובעת מהסתכלות מאוד צרה על מה זה תורה ומה זה עבודת ה´ ומה זה קדושה..
לימוד האמונה והעמקה באמונה יכולים מאוד לשנות את ההסתכלות של הדברים.
לכן באופן כללי מאוד קשה לי לדעת איך להדריך את הבחור.. ברור שלכל אחד יש נקודה פנימית אבל לכל אחד דרך אחרת איך לעורר אותה ולהיפגש איתה. לפעמים זה דרך מאורע שקורה לו לפעמים דרך תורה , דרך מדריך, לפעמים זה אולי דרך להפגיש אותו עם מעשי חסד = עם דברים נעלים.. לפעמים זה עניין של גיל ולפעמים שום דבר לא עוזר כי זה גם תלוי בבחירה.. – בקיצור עדיף להתייעץ עם מישהו קרוב אליו…
אני אישית לאנשים שאוהבים כיף – נוהג להסביר במערך קצת ארוך על כך שעם ישראל הוא בשביל שלעולם כולו יהיה יותר כיף.. אכן הדבר נכון – זוהי מטרתינו וגם מטרת התורה היא שיהיה יותר כיף – השאלה היא איך להשיג את הכיף השלם הזה. סוף סוף כל אחד מסכים שאי אפשר לחיות בעולם 1000 שנה – זה יהיה משעמם.. עם ישראל מנסה להעלות את העולם למדריגה כזו שניתן יהיה להנות בו לנצח.. בדרך כלל ההסתייגות של אנשים כאלה מתורה היא כי הם מציירים את ה"שכר" של המצוות כ משהו רוחני בלתי נתפס..
אחד הדברים שצריך להרחיב בהם זה העובדה שעם ישראל בה לשנות את העולם הגשמי ולא חס וחלילה להחליש אותו אלא להפוך אותו להרבה יותר גדול והרבה יותר עם תוכן – להרבה יותר כיף.. צריך להבין מה זה קידוש החומר.
ניתן לזה משל:
ברור לכל בן שזה נחמד לגעת בבנות. אבל ברור גם לכל בן שזה הרבה יותר "כיף" לגעת במישהי שאתה אוהב אותה ממש = זאת אומרת החוויה הפיזית מתעצמת על ידי הצד הנפשי הרוחני. היחס הזה בין הרוחני לגשמי קיים בכל דבר. למשל – ברור שזה כיף לרקוד אבל זה הכי כיף כשאתה באמת שמח.. וכן הפוך זה נחמד לשמוח אבל יש עניין לבטא זאת בריקוד – זאת אומרת יש פה יחס דו צדדי.
1. הגשמי מתעצם מכל צד רוחני אמיתי שקיים בו
2. הרוחני יכול לקבל ביטוי חי על ידי הגשמי.
וכן באהבה – יש עניין גדול לבטא אהבה אמיתית רוחנית (נישואין) של איש ואשה במגע פיזי
על הדרך הזה כל העולם הרוחני והגשמי – ומטרת עם ישראל היא לחבר את כל הולם הגשמי לרוחני כך שכל צד רוחני יוכל להופיע בצורה חיה במציאות וכל צד גשמי יתעצם פי כמה מהתוכן הרוחני שבו.
כפי שאנחנו רואים שכשחטא האדם הראשון הוא הופך להיות בן מוות – זאת אומרת הניתוק הרוחני גרם חולשה לכל העולם הגשמי וגם להנאות הגשמיות ממש.
עד כדי כך שהרב קוק אומר ש מיום שחרב בית המקדש בנות ישראל ניהיו פחות יפות..
התורה לא באה להגביל את החיים הגשמיים אלא מה שקרה זה שהעולם שכח מהעולם הרוחני ונתן יחס רק לגשמי. מה שזה גורם זה שכל העולם הרוחני נעלם והגשמי ממש נחלש – התורה באה להדריך את העולם איך לחיות יחס נכון בין הגשמי לרוחני כדי שכל הצדדים יופיעו במלא עוצמתם – עד כדי כך שעם ישראל יבטל את כל הרע והמוות מהעולם ויעלה אותו מעלה מעלה..
אולי כדאי להסביר את הדבר מבחינה קצת פילוסופית –
כל הטוב שבעולם אפילו הטובות הכי הכי הכי קטנות הם נובעות מהקב"ה כי הוא המקור של כל הטוב. אלא שהשאלה היא עם כמה מהטוב הזה אנחנו נפגשים . כשאדם אוכל תפוח – הצד שהוא נהנה ממנו זה הצד הפיצי הקטן הרוחני שנשאר בתפוח אף על פי שהוא גשמי ולכן הוא נהנה ממנו. כיום רוב העולם הרוחני מנותק מהגשמי ולכן איננו מרגישים אותו – אותו צד רוחני שעדיין נשאר בתוך העולם הגשמי הוא ההנאה שאנו מרגישים. – זאת אומרת יש את הצד הרוחני בתורה שכל אחד מרגיש שהוא יותר עליון – ויש את הצד האלוקי החלש שנשאר בבריאה הגשמית שהוא יותר חי ומוחשי – ומטרת עם ישראל היא לאחד בין שניהם – בין הכלי לתוכן כדי לחיות את כל הטוב שהקב"ה יכול להשפיע…
זה שורשי הדברים – וצריך להרחיב בהם עוד הרבה מאוד.. עוד דבר שאני תמיד אומר חצי בצחוק שקשור לדברים: שצדיקים הם האנשים הכי תאוותניים כי הם לא מסתפקים בסיפוקים הקטנים שבעולם הזה אלא הם חייבים משהו יותר מזה..
שוב, אני לא יודע כמה הם יכולים לעזור כי זה דברים שצריך להעביר לאט לאט וכמו שאמרתי בחור שרחוק זה רק מהסיבות שלו וצריך הכיר אותו ולאט לאט לגעת בנקודה שבו באופן עמוק… ולהשפיע בדרך שלו ועוד.. לכן עדיף באמת לנסות לחבר אותו עם מישהו , דמות רצינית שיכולה להשפיע עליו באמונה – תמיד אני ממליץ לנסות איכשהו להביא אותו לקרוא ספר באמונה או ללמוד עם מישהו או לשאול כמו "אחת שאלתי" או "דע מה שתשיב לעצמך" ועוד..
כיוון נוסף נחמד זה לשאול את הבחור אם יש משהו שהוא מוכן למות בשבילו, משפחה, אידיאל וכו'. לרוב התשובה היא שכן, ומשם כבר קל להוכיח שלמרות שבשכל אנחנו לא מבינים למה, יש משהו עמוק בתוכנו שדוחף אותנו להבין שהחיים שלנו הם חלק ממשהו גדול יותר. איפה שהוא זה יכול לחדור לליבו ולדחוף אותו לברר מה זה, להבין שמדובר בדבר מספיק משמעותי כדי לתת לו את הזמן והיחס המכובד. לפעמים זה עובד. . .
טוב אני מקווה שאת המעט שניתן הצלחתי לתת ובעזרת ה´ – טוב גם להתפלל לה´ שיעזור לו להאיר דרכו, ובאמת שנזכה לרומם את כל עם ישראל,
אבי, aviwolfson@walla.com