שלום, יש לי בעיה כבר שלוש שנים. יש לי "חברה" שהייתי איתה בכיתה שנתיים וחצי ועכשיו אנו כבר חצי שנה לא באותה כיתה. אנחנו כל הזמן רבות אז החלטנו לעשות פסק זמן אבל זה לא ממש הולך. פעם אחת הייתה לנו פעולה במסגרת הסניף מה לא טוב בשבט, ישבתי עם עצמי וידעתי שהבעיה היא רק אני והיא בגלל שלי היתה השפעה מאוד גדולה בקבוצה ובנות באו אחרי ולא היו לה חברות. אח"כ הלכתי אליה וביקשתי ממנה סליחה כי ידעתי שזה לא יכול להמשך ככה. ואחרי יום כמובן רבנו שוב. במשך החצי שנה האחרונה המדריכה שמה לב שיש לנו בעיה וניסתה לשבת איתי ולפתור אותה. בסוף החלטנו שאנחנו לא נהיה חברות אף פעם רק שיפסיק היחס הרע אחת לשניה. אך היא הלכה לבנות בשכבה ולבנות מהשכבה מעלינו אומרה עלי שקרים ממש קשים שהיה לי ממש קשה לקבל אותם. והלכה לבנות יותר גדולות שהיו חברות שליוהם כבר לא מדברות איתי. עכשיו ניסו להסביר לה שאני לא רוצה שום קשר איתה והיא אמרה שמבחינתה זה בסדר וממשיכה להזמין אותי אליה. ולי י! ש עם זה בעיה כי את כל החברות שלי הפסדתי בגללה ובגלל השקרים שלה.ויש לי עכשיו חיים אומללים בגללה אף אחת לא מאמינה לאף מילה שלי והיחידה שמאמינה לי היא מדריכה שלי לשעבר שאצלה אני נמצאת כמעט כל הזמן ורק איתה אני יכולה לדבר כי היא היחידה שמבינה אותי. אני לא יודעת מה לעשות אנילא רוצה להיות חברה שלה אבל אני שואלת איך להחזיר לי את כל החברות? אפילו החברה הכי טובה שלי כבר כמעט לא מדברת איתי. אשמח לקבל תשובה בהקדם כי דבר זה מציק לי מאוד.
שלום לך.
קראתי את מכתבך והצטערתי לשמוע על המצב שאת מתארת ועל ה"סיבוך" שנוצר מהריב עם חברתך. אני מתארת לעצמי שלא קל להתמודד במציאות כזו בה את מרגישה בודדה במערכה, שכל חברותיך לא מאמינות לך (למעט מדריכתך), בוודאי לא קל להמשיך לתפקד רגיל ביום יום ואני מלאת הערכה כלפיך על העובדה שאת ממשיכה להגיע לביה"ס ולא מוותרת ומנסה לפתור את הבעיה. ואכן, זה בדיוק מה שצריך לעשות.
ממה שהבנתי הריב שלך עם חברתך כבר מזמן הפך להיות משהו כללי יותר שמשפיע על היחס שלך עם שאר הבנות. לפעמים כדי לפתור בעיה עם מישהו אחר צריך לנסות להגיע אליו ולחפש ערוץ שיחה. הרבה פעמים ריבים נובעים מחוסר היכולת שלי לראות את נקודת המבט של האחר. אני רוצה להציע לך הצעה שאת לא חייבת לקבל אבל תנסי לחשוב עליה. אני רוצה להציע לך שתיעזרי במדריכה שלך- שכפי שהבנתי יש ביניכן קשר מיוחד ותשחקו משחק תפקידים: המדריכה תהיה את, ואת תהיי החברה שאיתה את רבה. עכשיו, אתן צריכות לבחור איזושהי סיטואציה, מקרה שקרה לך עם אותה בת שאת רבה איתה, מקרה שהתווכחתן, רבתן- איזשהו מקרה כזה שזכור לך. תנסי להיזכר בו לפרטי פרטים- מה היה הרקע לאותו מקרה ומה קרה תוך כדי. שתפי תחילה את מדריכתך במה שקרה. לאחר ששתיכן בקיאות בפרטי האירוע אתן מתחילות לשחק את המשחק- המדריכה כזכור משחקת אותך, שזה אומר שהיא אומרת מה שאת אמרת באותו מקרה. ואת משחקת את חברתך ואומרת כל מה שהיא אמרה באותו ריב. זה יהיה לך מאד קשה בהתחלה, פתאום להגיד דברי! ם שהיא אמרה ומאד עיצבנו אותך. אבל תמשיכי ותהיי לכמה דקות היא. בסוף המשחק הזה תנסי לשאול את עצמך מה את מרגישה? האם התחדש לך משהו שלא הבנת קודם? האם את יכולה אולי לנסות להבין מאיזו נקודה חברה שלך מגיעה? מה גרם לה להתנהג כפי שהתנהגה? מנסיון שלי (פעם עשיתי את זה עם מישהי לגבי ריב שהיה לי עם אחותי)- זה עוזר קצת להבין את מקומו של האחר. לא, אני לא אומרת שאת פתאום תביני אותה, תאהבי אותה וכו'. ממש לא. את גם לא צריכה להצדיק אותה על כל דבר שהיא עושה, אין הצדקה להתנהגותה- זה לא לעניין בכלל להפיץ עליך עובדות לא נכונות בקרב בנות אחרות ולסכסך ביניכן. אבל זה כן אולי, בעז"ה יגרום לך קצת יותר להבין אותה. (ואני חוזרת ומדגישה- להבין, זה לא להצדיק!). אם תרגישי צורך, תחזרו על משחק התפקידם שוב- עם מקרה אחר שקרה. אם לא, אני מציעה לך 2 הצעות מה לעשות מכאן- או לגשת לדבר עם אותה בת, ואם זה קשה לך תכתבי לה מכתב. אני מאמינה שיהיה לך יותר קל לדבר ולהסביר את עצמך- וגם תראי לה שאת קצת מבינה את עמדתה. אני חושבת שרק ככה, רק אם תלבנו ביניכן את הדברים בצורה בוגרת, רק אם תסבירי לה כמה קשה לך עם כל המצ! ב שקיים עכשיו היא תוכל להבין ואולי תשנה את התנהגותה.
ובמקביל, תנסי לדבר עם חברותיך ולשוב לרכוש את אמונם, לא ע"י הסתה נגדה, לא ע"י שלילתה אלא ע"י כך שהן יראו מה טוב אצלך, אני חושבת שאם חברות שלך הן בנות בוגרות הן יראו בסופו של דבר שהצדק עימך, שאת לא מנסה לריב, שאת מתמודדת עם הדברים באמת מתוך רצון להפסיק לריב, מתוך אהבת הבריות ורדיפת שלום.
אשמח מאד אם תרצי להמשיך לשתף ולספר מה התקדם.
בהצלחה,
ברוריה, חברים מקשיבים
