ריחוק מה'

שלום רב!
קודם כל, כל הכבוד לך, יפה מאוד שאת חשה שאת יותר רחוקה, וזה מפריע לך, זה כבר מראה שאכפת לך, ואת רוצה להתקרב, וזה הדבר החשוב ביותר.
אני יודע שזה אולי לא ינחם אותך, אבל התחושה הזו משותפת לכולם…
מה הכוונה?
יש מכתב ידוע שכתב הרב יצחק הוטנר ונצטט ממנו:
"רעה חולה היא אצלנו שכאשר מתעסקים אנו בצדדי השלמות של גדולינו, הננו מטפלים בסיכום האחרון של מעלתם. מספרים אנו על דרכי השלמות שלהם, בשעה שאנחנו מדלגים על המאבק הפנימי שהתחולל בנפשם.
הרושם שלך על גדולי ישראל מתקבל כאילו יצאו מתחת יד היוצר בקומתם ובצביונם. הכל משוחחים, מתפעלים ומרימים על נס את טהרת הלשון של בעל החפץ חיים זצ"ל, אבל מי יודע מן כל המלחמות, המאבקים, המכשולים, הנפילות והנסיגות לאחור שמצא החפץ חיים בדרך המלחמה שלו עם יצרו הרע – משל אחד מני אלף.
התוצאה מזה היא כשנער בעל רוח, בעל שאיפה, בעל תסיסה מוצא בעצמו מכשולים, נפילות, ירידות, הרי הוא דומה בעיניו כבלתי "שתול בבית השם". שלפי הדמיונות של נער זה, להיות שתול בבית השם, פירושו הוא לשבת בשלוות נפש על נאות דשא של מי מנוחות וליהנות מיצרו הטוב, כדרך שצדיקים נהנים מזיו השכינה שעטרותיהם בראשיהם במסיבת גן עדן, ולאידך גיסא, לא להיות מרוגז מסערת היצר על דרך הכתוב של "במתים חופשי"…
באנגלית אומרים – Lose a battle and win the war – דהיינו, הפסד קרב, ותנצח במלחמה. בודאי שהנך נכשל ועומד להיות נכשל (אין בזה משום פתיחת פה לשטן), ובכמה מערכות תיפול שדוד. אבל אני מבטיח לך שלאחר הפסד כל מערכות תצא מן המלחמה כשזר על ראשך, והטרף החד מפרפר בין שינך".

או בקצרה: לכל אדם יש נפילות, והנפילות הם חלק מחיינו, אם לא היינו מרגישים שאנחנו נופלים לא היינו מרגישים איזה דברים השגנו קודם, ומה אנחנו משיגים אחר כך.

לכל אדם יש זמנים שבהם הוא מרגיש שהתפילה לא יוצאת לו, לא באה לו בטבעיות, לא יושבת לו בלב.
הוא מרגיש פתאום קצת רחוק מה', ולא מרגיש את הקירבה שהיה רוצה לחוש, הרי אני בן / בת של ה', למה אני לא מרגיש / ה את הקירבה אליו?

אולי נקח מכיוון אחר משל, לשני חברים, שנמצאים יחד, אבל הם לא מרגישים אחד בחסרון של השני, כיוון שהם כל הזמן נמצאים יחד, אבל בזמן שהם נפרדים קצת, הם מרגישים קירבה חזקה יותר, כי מרגישים שהשני חסר להם, האם עכשו נכון לומר שהם רחוקים יותר? מצד אחד כן ומצד אחד לא, כי נכון שעכשו טכנית הוא רחוק הוא לא יכול לדבר, אבל הוא מבין כעת כמה הוא באמת קרוב בנפשו, כמה הוא רוצה להיות קרוב לה'.
אולי גם כאן המצב הזה יכול לתת לנו אינדקציה, כמה אנחנו קרובים, ורוצים להיות קרובים לה'.

טוב, אבל בטח את חושבת לעצמך, מה כל המלל הזה עזר לי?
איך אני מחר מתחילה להתפלל, ומרגישה שה' איתי, מרגישה שאני פותחת את הסידור ומתחברת למילים?
כמובן, שאין מתכון קסם לזה.
כל אחד ומה שמחבר אותו למילים, אבל ההתבוננות במילות התפילה, מספרים עוזר תמיד להרגיש יותר את המילים, ולהתחבר אליהם
יש ספר מומלץ של הרב דוד חי הכהן בשם מעמד השחר, שנותן ממש מבט מעניין על התפילה.
תשובה שיכולה לעזור בנושא התפילה:
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=277993

ובהצלחה רבה
עקיבא
akivamakshivim@gmail.com