רע לי בבית…

שואלת יקרה, שלום לך,
ראשית, תודה על התודה! מאוד מחזק לשמוע תגובות כאלו ולדעת שב"ה אנחנו מצליחים לעזור.

כאבתי מאוד לקרוא את מכתבך. הקשיים שאת עוברת בכל יום, הלחץ, הצער וההרגשות הרעות גרמו לי ממש לכאב. אני מבינה אותך ומעריכה אותך עד מאוד על כך שאת עומדת בגבורה בניסיונות כל כך מורכבים. אין ספק שהקב"ה ´יודע´ למי לשלוח את הניסיונות הקשים, ברור לי שאת בחורה מיוחדת בעלת כוחות נפש בלתי רגילים, ואני בטוחה שבעזרת הכוחות הגדולים האלו שיש לך ובעזרת השי"ת תצליחי לצאת מהמצב שבו את נמצאת.

שאלת שאלה אחת זועקת- מה לעשות עם המצב הקשה בבית?
השאלה מתפרטת לעוד שאלות, ואליהן אתייחס אי"ה בהמשך.
אני מסכימה איתך שהמצב בבית מאוד לא נעים. לא נעים לחיות בבית עם כעסים ומתחים, לא נעים לראות זוגיות לא מוצלחת בין ההורים, לא נעים בכלל להיות במקום שמהווה פורקן לתיסכולים ולרגשות השליליים שכל אחד עובר במהלך היום. בכל אלו את צודקת מאוד, המצב מורכב וההרגשה הרעה בהתאם…
אלא שבדבר אחד אני לא כל כך מסכימה איתך.
הזכרת במכתבך פעמים רבות את העניין שהמצב לא באחריותך, ההורים שלך אשמים, הכל תלוי בהם, אם הם ישתנו- הכל ישתנה.
לא מדוייק.

גם בלי להכיר את המשפחה שלך מקרוב, אני מבינה שמשהו לא בסדר באוירה ובקשר בין ההורים.
גם בלי להיות פסיכולוגית עם דוקטורט, אני מבינה שאם ההורים שלך ישנו משהו בעצמם ובקשר שביניהם- זה ישפיע לטובה על כל הבית.
אבל קצת קשה לי לקבל את ההתנערות מכל אחריות שחוזרת בשאלתך.
אני לא חושבת שקיים מצב כלשהו בעולם בו אין לי, לך ולכל אדם, השפעה עליו, בו אין לכל אחד ואחד יכולת- ואפילו הכי קטנה- לשנות לטוב או לרע.
להבדיל, גם הרמב"ם בהלכות תשובה מזכיר את הענין הזה, בפסקה שבטח את מכירה-

"לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב. חטא חטא אחד, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה. [עשה מצוה אחת, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות] וגרם לו ולהם תשועה והצלה".

זה לא תיאורטי, ´מרחף´, ותלוש מהמציאות זה הכי מעשי שיש.
את בטח שואלת את עצמך- איך כבר אני יכולה להשפיע על מה שקורה אצלנו בבית? אני אכריח את ההורים שלי ללכת לייעוץ זוגי? אני אכפה על כולם לא לכעוס?
ואת צודקת במאה אחוז.
זה בכלל לא כזה פשוט כמו שזה נשמע.
אבל בכל זאת,
[זה אפשרי.]

הרב קוק זצ"ל כותב ש["הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק"].
החכמה היא לא לבכות על מה שאין, אלא להוסיף טוב. והטוב הזה מסוגל לרומם את כל העולם!

יקרה,
גם את,
תוסיפי טוב.
תוסיפי שלום בבית.
תוסיפי דיבור עדין במקום כעס,
תוסיפי חיוכים במקום ויכוחים,
תוסיפי רוגע ושלווה במקום לחץ.
תוסיפי טוב.
את מסוגלת לכך, אני בטוחה.

את צודקת, זה קשה, אפילו קשה מאוד. לפעמים לא שמים לב ונגררים אחרי האוירה שהבית יוצר. לכן אני מציעה לך להציב לעצמך מטרות קטנות. בכל שבועיים תעבדי על מטרה אחרת. בשבועיים הראשונים תעבדי על דיבור עדין ושקט, בשבועיים הבאים תדברי רק על דברים טובים שקרו לך, בשבועיים שאחר כך תכיני לכל ילד ´הפתעה´ משמחת מתחת לכרית, תתלי שלטים משמחים בבית וכד´. (כמובן שאת יכולה לבחור פרק זמן ארוך יותר לכל מטרה, תלוי בצורך ובהרגשה שלך).
כך במקום לכעוס ולהיעצב על הדברים הפחות טובים בבית שלך, תוכלי דווקא להוסיף טוב ולהתחיל את התיקון לביתך העתידי שיהיה בע"ה טוב ושלם יותר.

את תראי איך בהתחלה כל האחים יתסכלו עליך כאילו הגעת מכוכב-לכת אחר. אחר כך כולם יגלו כמה זה טוב, כמה נעים לדבר ברוגע במקום בצעקות, כמה נעים לחייך ולראות חיוכים, ויצטרפו אליך.
אולי כדאי שתשתפי איתך במשימה עוד אח או אחות גדולים שיעזרו לך להוסיף טוב. בהדרגה יצטרפו גם השאר (אפילו בלי לשים לב), וכבר הבית יהפוך להיות מקום יותר נעים.

את יודעת, בהתחלה כשקראתי שאת הולכת להיות בבית בשנים הקרובות חשבתי לעצמי- ´אוי, חבל שהיא לא יוצאת קצת מהבית…´. ועכשיו אני חושבת שב"ה שאת נשארת בבית. מי יודע אם הקב"ה לא שם אותך בבית כזה, ו´אילץ´ אותך להישאר בו גם בשרות לאומי, רק כדי שתצילי בית בישראל! רק כדי שבמילה טובה אחת בכל יום תגרמי למשפחה שלמה (שבמקרה היא גם משפחתך) לחיות חיים נעימים יותר. "מי יודע אם לא לעת כזאת הגעת למלכות"…

אני לא משלה את עצמי לרגע שהכל יהיה כל כך פשוט. אבל "טיפה ועוד טיפה תהיינה לים". עוד שלב ועוד התקדמות, בסופו של דבר תסתכלי אחורה ותגידי- ´וואו, כמה התקדמתי´…

עוד שאלה ששאלת- [איך לסנן בין הדברים השליליים והדברים החיוביים שיש בהורים שלך?]
לצורך כך חשוב שתסגלי לעצמך [עין טובה].
עין טובה פירושה- התבוננות והתמקדות דווקא על הטוב שבמציאות. כשאנחנו מתבוננים על המציאות דרך עין טובה אין זה אומר שאנחנו מעוותים אותה, או טומנים את הראש באדמה ומתעלמים מהרע שקיים. אנחנו פשוט בוחרים להתמקד בטוב, לסנן את כל הרע שקיים מסביב ולהתמקד אך ורק בדברים הטובים. התבוננות כזו גורמת למציאות כולה להיות טובה יותר ומרוממת יותר.

איך תוכלי לקנות עין טובה כלפי ההורים שלך?
תנסי להתמקד אך ורק בטוב שבהם.
למשל-
תכתבי בכל יום שלושה דברים טובים שראית בהם, או שלוש תכונות טובות שלמדת מהם.
תיעזרי בהם בתחומים שידגישו דווקא את התכונות הטובות שבהם. אם אבא שלך, למשל, טוב בעניינים טכניים- תבקשי ממנו לתקוע מסמר בקיר, אם אמא שלך טובה בעניינים חברתיים, תתייעצי איתה לגבי השרות הלאומי שלך. תנסי לחפש נושאי שיחה שיעלו בעינייך את ערכם של ההורים שלך וידגישו את התכונות הטובות שבהם.
תשתדלי גם לעשות כל מיני דברים ניטרליים יחד איתם, דברים שלא גורמים לחילוקי דעות. למשל, ללכת לקניות ביחד. המעשים האלו יגרמו לחיבור ביניכם ומתוך כך תוכלי יותר להדגיש את הצד הטוב שבהוריך ולהעריך אותם יותר.

[איך תצליחי לא להיות כמו ההורים שלך כשתקימי אי"ה בית?]
הרבה פעמים יוצא לי לחשוב שהבית של ההורים הוא ה"טיוטה" של הבית שאותו כל אדם מקים באופן אישי בע"ה. בבית ההורים את לומדת גם דברים טובים, קולטת את האוירה המיוחדת בבית, הקשר בין האחים, היחס לילדים וכד´. מצד שני יש גם הרבה דברים שאינם טובים לדעתך, כמו פריקת תסכולים, צעקות ודיבורים לא נעימים, ויכוחים בין ההורים וכו´. את הדברים האלו בע"ה ´תשפצי´ בבית שתבני. המטרה שלך עכשיו היא לקחת את הדברים הטובים, ולשים לב לדברים הפחות טובים כדי להצליח לתקן אותם בע"ה. כתבת שאת מפחדת שבביתך הפרטי תהיי כמו ההורים שלך. אני חושבת שאם את מודעת לבעיות ומנסה לתקן אותם, מעטים הסיכויים שבעתיד תהיי כמו הוריך.
אני נוהגת לכתוב לעצמי במחברת מיוחדת כל מיני דברים שאני רוצה ´לאמץ´ מהבית של ההורים שלי, ובמקביל לכתוב גם דברים שאני רוצה לתקן ולשפר.

עוד משהו- מה דעתך לדבר על הרגשותיך עם ההורים שלך?
תנסי לארגן לעצמך את המחשבות ולדבר איתם שיחה רצינית מלב אל לב על מה שאת מרגישה. תבואי מתוך עדינות ורצון להתקדם ולשנות. אל תכפי עליהם דברים, תנסי רק לשדר להם את התחושה והאוירה שיש בבית.
יכול להיות מאוד שזה יעזור ויגרום בע"ה לשינוי גם מצידם.

יקירתי,
אני בטוחה ומאמינה בך שיש לך את הכוחות הגדולים והעצומים כדי להתמודד בצורה הכי נכונה ואמיתית עם המצב הלא נעים שאת חווה בבית.
הקב"ה לא שולח ניסיון לאדם אם הוא לא יכול לעמוד בו. קיבלת ניסיון, זה אומר שיש לך את הכוחות. יכול להיות שהם עדיין גנוזים, יכול להיות שצריך קצת לדחוף אותם החוצה. אבל ברגע שהכוחות האלו יתגלו הם יאירו ויפרצו החוצה במלוא העוצמה, ודווקא מתוך המצב הקשה והמורכב שבו את נתונה, תצליחי בע"ה להיבנות ולפתח אישיות בריאה ויציבה.

אני שולחת לך מכאן חיבוק גדול ומחזק.
דעי לך שאני כאן בשבילך לשמוע ולעזור ככל שאוכל. את מוזמנת בשמחה לפנות אלי באופן אישי ולדבר גם על הבעיות והקשיים שלא הזכרת, וגם סתם- לחלוק מחשבות והתמודדויות.
הרבה הצלחה בכל אשר תעשי,
עדי.
adi_sh@shoresh.org.il

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 1599-5000-54. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!