הי
בזמן האחרון לכל מי שסביבי קוראים דברים טוב כמו אחות של מישהיא היתארסה, חברה שגדולה ממני נכנסה להדריך את השבט שהיא רצתה, המדריכה שלי עברה טסט ועוד כל מני דברים כאלה זה לא שאני מקנה בהם/ רוצה צומי פשוט אני מרגישה שאני ממשיכה לחיות כרגיל בלי איזה "משהו" נחמד באמצע החיים מה אפשר לעשות?
שאלה כל כך כל כך יפה את שואלת.
מבינה לגמרי את ההרגשה הזאת. גם אני הרגשתי ככה.
שום דבר מיוחד לא קורה בחיים, שום איזו ´הפתעה´ נעימה. וזה גם לא נראה באופק..
אבל באלך, באלך שגם לך יקרה משהו טוב כזה, שתוכלי לומר איזה שמח, איזה כיף! שבירת שיגרה!
אבל מה לעשות ולא תמיד זה מגיע.
או אולי לא תמיד רואים שמגיע משהו.
ואולי אני לא מצפה לכלום, אז בלי הציפיה זה בכלל לא יגיע..
צריך לצפות בשביל זה.. לרצות, לחכות, אולי לשאוף.
החיים בחלקם שיגרתיים מאד. וחלקם מלאים הפתעות. אני לא יודעת מה הסוד של חיים מלהיבים ומפתיעים, אבל בואי נראה יחד מתוך מה שכתבתי למעלה:
אולי בחיי היומיום יש לך דברים מאד משמחים ומפתיעים ואפילו גדולים כאלה, אבל את לא שמה מספיק לב לזה, את לא מתמקדת בדברים האלה. אצל אנשים אחרים זה נשמע מאד מפוצץ ומלהיב ויפה, אבל כשזה מגיע אלינו אנחנו המון פעמים נוטים לא לשים לב שגם אלינו הגיע משהו משמח מאד!
האם אנחנו מצפים לדברים כאלה? יש שאיפה להגיע לאיזה יעד מסויים?
המון פעמים אנחנו חיים את החיים בסבבה כזה, מחכים שפשוט ינחות משהו מיוחד. אבל האם אני שואפת לשם? רוצה בזה? מחכה לזה?
מי שלא מצפה אז גם מן הסתם הוא לא ידע שזה מגיע, מי שמצפה- יראה גם כשזה יגיע.
אז מה עושים? נראה לי שמבררים בינך לבין עצמך למה את מחכה. מה תירצי שיקרה איתך.
אחר כך אולי תצטרכי לעשות בשביל זה משהו מיוחד, ואולי לא, אולי פשוט להמתין. אבל קודם כל את צריכה לפתוח את העיניים, כי דברים טובים קורים! אולי בגדלים שונים, אך גם לך קורים דברים טובים! בדקי ת´עצמך.
לפעמים יש הרגשה שהטוב מדלג עלינו. שהכל קורה לכולם ורק לי לא. וזאת טעות.
מאיפה אני יודעת?!
כי אני מאמינה בקב"ה, כי אני יודעת שהוא טוב לכל! לא רואים את זה תמיד- לגמרי נכון! ולפעמים אפילו כואב וקשה ורע. אבל הכל לשם מטרה אחת- לטוב!
איך באמת לובשים משקפיים שמסוגלים לגרום לי להרגיש ולראות שהטוב קיים אצלי גם?! איך מקרבים את הטוב אלי?!
קודם כל כמו שאמרתי לך- כדאי לעשות בדיקה עם עצמי, לחשוב על טוב כללי, על טוב לעצמי, על טוב שהגיע לי, על טוב שעשיתי.. ולברר עם עצמך מה זה בכלל בשבילך ´טוב´.
עין טובה זו מידה מדהימה! זה להסתכל על העולם, על עצמי, על אחרים, על ה´, בעין טובה- בצורה טובה!
אנשים חושבים המון פעמים שזה להתעלם מהדברים הרעים ולנסות ל´עבוד´ על עצמי ולצייר את העולם בוורוד. אבל זה לא ככה! זה לראות את הרע, לראות את הקושי ויחד עם זה להבליט את הנקודות הטובות שקיימות שם.
זה להתמקד.
זה לדעת להסתכל על הדברים בצורה אחרת.
לדוגמא: ילד שמרביץ לכל החברים שלו. לכי תמצאי איזו זכות ללמוד עליו. אני רואה כמה הוא מתנהג רע לחברים, לא מתעלמת מזה, אבל גם רואה אותו מתנצל מיד אחרי שהוא מרביץ להם, ואת זה אני מבליטה.
כך גם בחיים, אני רואה כמה קשה לי, אבל האם אני מצליחה להבליט את הדברים הכן טובים שקיימים?! האם אני מחפשת אותם?! האם בהם אני מתמקדת?!
קל מאד להסתכל על הרע, לראות אותו גדול ומשמעותי. כולנו ככה. אם קיבלתי סטירה אני אזכור את זה הרבה יותר זמן מאשר אם קיבלתי חיבוק אוהב.
למה?! לא יודעת.. משהו בטבע שלנו גורם לנו להבליט את הרע..
ואם אנחנו באמת מאמינים בטוב, בטוב שבחיים, מאמינים בטוב שמגיע לנו. אז כדאי שנבליט אותם. שנזכור אותם, שנחפש אותם.
עוד שניה פסח, בדיקת חמץ. זה עולה לי ישר לראש, כי אנחנו ממש מחפשים את החמץ, בכל הפינות והמקומות. אז נראה לי שאנחנו חייבים את זה לעצמנו.. [לחפש ממש, בכל הפינות, איפה הטוב ששייך לנו.]
מאחלת לך חיפוש נעים ומשמח
ושתזכי לראות טוב תמיד!! בעצמך ובחיים שלך!
מקווה שקצת כיוונתי, אם יש שאלות ומחשבות, מוזמנת לגמרי!
סומכת עלייך!
אפרת.
F_ei@walla.com
