שלום.
הייתי בשבועיים האחרונים בחו"ל ותוך כדי עלו לי כמה שאלות.
1.בקרתי במחנה עבודה שסבא רבא שלי ז"ל ניצל ממנו. כשהייתי שם עלתה בי המחשבה שאולי צריך לברך "ברוך שעשה לי נס.." כיון שאם הוא לא היה ניצל לא היתה קיימת כל המשפחה. מצד שני זה מקום שנרצחו בו רבים מהעם שלי והם- זה אני..אז לא מברכים?
2.בערב שבת הלכנו להתפלל תפילת ערבית ולאחר מכן הלכנו לראות עוד בתי כנסת באיזור. נכנסנו לבית כנסת אחד, שהגברים והנשים ישבו שם מעורב וכשהתחילה התפילה היא התחילה עם נגינת אורגן..
אני ישר ברחתי מהמקום אבל אחר כך התפתח בינינו דיון אם מותר להיות שם או לא [הנגנית היא גויה, אבל מנגנת בשביל בית הכנסת..] ובכלל,מה היחס של היהדות לרפורמים..בייחוד שבחו"ל יוצא שיהודים רבים לא היו מתפללים,או מכירים ביהדותם אילולא בתי הכנסת הרפורמים,ניאולוגים וקוסרבטיבים.
תודה ובשורות טובות.
שלום לך וברוך שובך
1. השו"ע פוסק (או"ח ריח ד) שמי שנעשה לו נס, גם יוצאי יריכו מברכים 'שעשה נס לאבי במקום הזה'. הפוסקים הסכימו שחובת הברכה חלה על הבן והנכד, ולגבי הנינים נחלקו הפוסקים. המשנה ברורה פוסק שאם הנינים נולדו לאחר שנעשה הנס ובזכותו, גם הם מברכים. הספק שלך לגבי האסון הלאומי מאד יפה (ונהנתי מאד מהניסוח שלך – הם זה אני), ואין לי תשובה ברורה. נראה לי שאם אתה מרגיש צורך להודות, אתה בהחלט יכול לברך בשם ומלכות . ההודאה על הנס משמעותית גם שם, למרות שהרבה לא זכו, כיון שסוף סוף בזכות אותם ניצולים מתי מספר, עם ישראל שרד והקים מדינה בארץ ישראל, כך שנס ההצלה משמעותי לא פחות מהאבדן הגדול. אם אתה חש שהברכה אינה במקום – אתה יכול לא לברך ולסמוך על הסוברים שהנינים לא מברכים ברכה זו.
2. באופן עקרוני הפוסקים מתיחסים באופן מאד מאד שלילי לכל אותם תנועות שלא מקבלות עליהם את מרות ההלכה (ולא משנה איזה שם קוראים להם). מבחינתינו הם מנסים ליסד דת חדשה והנסיון שלהם הוא גם שלילי במהותו וגם כושל לחלוטין לטוח רחוק (אחוזי ההתבוללות שם מאד מאד גדולים גם אם הם קטנים יחסית לציבור החילוני). לכן באמת טוב עשית שברחת משם, במיוחד שתפילה במעורב אסורה והנאה מחילול שבת של גוי עבור יהודי אסורה גם כן. כל זה מבחינה עקרונית וכללית. יתכן שבמקומות מסוימים, הקהילה הרפורמית או הקנסרבטיבית מחזקת את היהדות ויתכן שהיחס אליהם במקומות כאלו צריך להיות פחות קיצוני, אבל לך כאורח זה לא משנה.
כל טוב
טוביה
tsbias@actcom.co.il