שאלות על איסור נגיעה

שאלת הגולש

רציתי לשאול כמה שאלות,אומרים שאין לדעת שכרם של מצוות,אם כך, מדוע זה נראה שהמצווה שהכי חשובה בעיני הרבנים זה איסור נגיעה ועליו יש הכי הרבה דגשים,ולעומת זאת,נטילת ידים לדוגמה איננה נחשבת כלל? כלומר,בעיני אנשים זה יראה הרבה יותר חמור לא לשמור נגיעה מאשר לא לטול ידיים,האם יש לזה סיבה מיוחדת?
והשאלה השניה,אני מקפידה לשמור נגיעה,אך אני לא עושה את זה מהסיבה ההלכתית,אלא בגלל איזה שהוא צורך נפשי או יותר נכון הבנה למה זה לא טוב לגעת,האם יש בעיה בקיום מצווה לא בגלל המטרה שלה?או שרק התוצאה היא העיקר?
והשאלה השלישית,אני נמצאת הרבה בחברה חילונית עקב פעילות התנדבותית שאני עושה, ושם, בהתחלה נגעו בי הרבה ועכשיו כבר פחות כי הם מתחילים להתרגל,אני נורא משתדלת לא להעיר להם על כך כי אני רואה איך הם מגיבים שדתיים אחרים מעירים להם על כך בבוטות,הם ישר אומרים אוף הדתיים האלה וכו',ולמדתי שדבר כזה גורם לחילול שם ה',(אני לא חושבת שאי שמירת נגיעה היא קידוש ה')גם העובדה שנוגעים בי שם לא כ"כ מטרידה אותי בגלל שזה נגיעות חד פעמיות ולא רציניות,אלא סתם לחיצת יד וכו',רציתי לדעת האם אני נוהגת נכון או שעלי לנהוג בתקיפות ולהבהיר להם שאסור להם לגעת בי?

תשובה

שלום!
כל הכבוד שאת שומרת נגיעה. בכל מצווה יש מדרגות זו למעלה מזו. אם לא תוציאי את הקב"ה מהתמונה, ודאי ערך המצווה יהיה גדול יותר. מצווה מורכבת מאותן אותיות של המלה צוות, וגם צוותא. כשאני מקיימת מצווה אני נהיית צוות עם הקב"ה בקידום העולם. הוא המכוון ואני המבצעת. איזה כבוד גדול בשבילי! בורא העולם ואני הקטנה נמצאים בצוותא דרך המצווה, דרך העובדה שאני עושה את רצונו. למה לי לוותר על כל הגובה הזה ולהנמיך הכל לגובה המבט שלי? מצוין שאת מבינה למה לשמור נגיעה. ואם ההבנה תשתנה? כל קיום התורה שמקיים את העם ואת העולם, כל ההתחברות שלי לשרשרת הדורות שקיימו את המצוות, כל הכרת תודה שלי לרבונו של עולם שנתן לי את כל מה שיש לי – כל זה פחות חשוב מההבנה המצומצמת שלנו? ההבנה שבמקרה זה בעד המצווה ובמקרה אחר תהיה נגד? תחשבי על זה.
הרבנים מדברים על שמירת נגיעה יותר מאשר על נטילת ידיים, כי יצר הרע בנגיעה הוא יותר גדול. אנשים מתלבטים יותר, נכשלים יותר, וזקוקים לעידוד יותר. כמובן שכל המצוות חשובות, ואם מנסים לחזק מצוה שאנשים מתקשים בה – אין בזה זלזול במצוות אחרות.
יישר כח על ההתנדבות שאת עושה. אכן, מפגש עם חברה חילונית יוצר שאלות, וטוב שפנית אלינו. להעיר בבוטות, זה דבר שיוצר התנגדות, כמו שאמרת. לא צריך להתנפל על אנשים ולתת להם תחושה שהם לא בסדר, אלא לבקש בנעימות וגם להסביר. אין צורך להיכנס כל פעם להסברים ארוכים. פשוט – אני דתיה וזוהי ההלכה. מי שיבקש להבין יותר – אפשר בהזדמנות אחרת, אחרי שעות ההתנדבות. בינתיים – איננו צריכים להתנצל ולתרץ כל דבר. אנחנו עובדי ה' וזהו רצונו. אל תתעמקי מדי בשאלה מה קידוש ה' ומה חילול ה'. הדברים פשוטים: כשמקיימים את המצוות ברצינות ובעקביות – זה קידוש ה'. גם דיבור נעים הוא חלק ממצות ואהבת לרעך כמוך. לפעמים היצר אומר לנו: אם נשתלב בחברה זה יהיה קידוש ה', יראו שגם הדתיה בן אדם כמותם. אחר כך מתחילים לחקות את ההתנהגות החילונית ולא שמים לב שסטייה מהדרך לא יכולה להיות קידוש ה'. לכן תשמרי על המושגים כפשוטם. אנשים נהנים מלחיצת יד עם בחורה, זה לא רק נימוס. את לא צריכה לתת למישהו להנות מגופך בשום רמה שהיא. שמרי הכל לבעלך. גם הוא ישמור הכל בשבילך ובעזרת ה' תזכו לקשר עמוק ויפה. והעיקר – תעשו נחת רוח לקב"ה ותרבו בזכויות לעם ישראל.
שלך,
טל, חברים מקשיבים
tal@makshivim.org.il

ט בכסלו התשסד

קרא עוד..