שאלות קשות כל התקופה ועל הגאולה

שלום וברכה,
ראשית שמחתי לראות בני נוער שמצב אומתם כה נוגע לליבם. הרחבתם את היריעה למדי, ולפיכך אנסה לענות יחסית בקיצור, כדי לא להכביד במה שאולי לא חפצתם. תמיד נשמח לשמוע ממכם שוב.
בוודאי שאנו בגאולה שלישית. הסימן הברור והידוע נתינת פירותיה של א"י לאחר שהייתה שוממה אלפיים שנה כהבטחת התורה "ושממו עליה אויביכם" וכפי שמפרט שם הרמב"ן. בלשון הגמרא: 'אין לך קץ מגולה מזה' (סנהדרין צח.)
חלילה לומר שרבי עקיבא טעה. הרי הרמב"ם מוכיח שאין המשיח צריך לעשות מופתים, מכך שרבי עקיבא קיבל אותו בלי לדרוש זאת. אם רבי עקיבא טעה מה ההוכחה?
יתר על כן: הרמב"ם מדייק בלשונו: 'ודימה רבי עקיבא'. דמיון אינו דווקא כזב, אלא השוואת דברים. כך היה צריך להתייחס לבר כוכבא, כ'חזקת משיח', והוא גם יכל להצליח, אלא ש'נהרג בעוונות' (לשון הרמב"ם) . נדייק: לא בגלל שלא היה משיח. בדומה לכך יש להתייחס לתאריכים שניתנו: פוטנציאל. בימינו מדובר כבר על הופעה בפועל.
להרחבה כדאי לעיין בתשובות נוספות שלנו בעניין-
האם אתחלתא דגאולה אינה בעיה של חישוב הקץ- http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=21776
מנין שתקופתנו תקופת גאולה- http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=668
האם הצרות והייסורים סימן שאנחנו בתחילתה של גלות- http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=1636

גאולה זו אינה יכולה להיפסק בעקבות חטאינו, כיוון שלא התחילה בגלל זכויותינו.
קץ קצוב יש לעיוות שנקרא גלות, והוא נקרא גאולה "בעיתה", ועליו רבי יהושע מזכיר בפרק חלק בין השאר את הפסוקים 'אחד מעיר ושניים ממשפחה' , 'ככלות נפץ יד עם קודש'. בי עוברת צמרמורת בכל פעם שאני קורא את הדברים. אחד מעיר ראינו גם ראינו. גם בתנ"ך הדברים ברורים . קודם "והביאך אל הארץ' ואחר כך "תשוב ושמעת בקול ה' " (דברים ל'). "וידעתם כי אני ה' בעשותי אתכם למען שמי לא כדרכיכם הרעים" (יחזקאל כ').

בוודאי שעלינו לשים לב על דרכינו, אולם אין זה צריך להביאנו ליאוש. כל הצרות של ימינו הן כאין וכאפס לעומת צרות הגלות. נכנס בליבי כארס של עכנא ביטוי של עזריאל קרליבך: היה מי ששאל אותו בחרדה לקראת מלחמת השחרור 'מה יהיה'? והוא אמר שהוא חושש שימותו רבים. 'כמה בערך'? נחרד בן שיחו.
– 'כעשרת אלפים לדעתי'.
– 'מה אתה אומר!, זה נורא! '
– 'כן. כמו יום אחד במידנק'.
אני מאוד ממליץ על הספר 'מאז ומקדם ' של ג'ואן פיטרס, גם בהקשר הזה.

בגילוי לב אומר שחשוב גם לשמור על עין טובה. 50 שנה אנו עצמאיים במדינתנו בנס גלוי לכל העמים, הארץ נותנת פירותיה, תורה נלמדת בהמונים (והמונות..), רמת החיים ותוחלת החיים גבוהות ביותר .
אני תמיד המום מהבטחון שבו דיבר המהר"ל מפראג על הגלות, באמצע החשיכה. היום צריך פשוט לקרוא ולחשוב כמה טוב לנו.
שמעת על היום שהיו בו 48 'התראות חמות' , ואף לא פיגוע אחד ב"ה? חיילי מילואים המומים מכמות הניסים רק בפסח הזה… כמובן יש הרבה מקום לתיקון בתוכנו. אמנם מסוכן מאוד לקבוע מסמרות בגלל אילו חטאים נוצר מעט הסתר פנים, אולם יש חשבונות שראוי לעשות. מי שנפל אדם מגג ביתו, אל יבדוק המזוזות, אלא ימהר להתקין מעקה. מי שיורים בו משטח שמסר לאויב בנשק שמסר לו יסיק מסקנות הגיוניות. יש שמוצאים גם רמזים בחז"ל, למשל אגודת 'אפרת' מרבה לצטט מדרש המזכיר שבני ישראל צועקים ולא נענים בגלל הרג עוברים במעי אימם. הם מצרפים לזה מספרים מזעזעים. בלי לפרט עוד מסתבר שנותר מה לתקן… אך גלות שלישית לא תהיה. הרב דרוקמן הוציא חוברת עם עשרות מקורות לזה, מהם תנחומא דברים, אולם בעיקרו של דבר זהו עניין המסתבר מאליו, 'מאמין הוא העם כולו' בלשון הרב קוק. שמעתי שהיה מי שניסח זאת כאשת מנוח: 'לו חפץ ה' המיתנו לא הראנו כל זאת'. אני ממליץ בחום על ספרו של הרב ערן טמיר 'בנתיבי הגאולה'. אני לא מצטט עמודים שלמים משם, רק כיוון שהשאלתי את הספר…

5) העלייה לארץ היא מצווה מוחלטת בכל הזמנים, אלא אם כן נביא מורה במפורש הוראת שעה אחרת. לכן חטא המעפילים אינו רלוונטי. גם הוא כזכור, התחיל בחטא מאיסת הארץ. כוונותיהם של הציוניים אינן חשובות כלל לעניין זה. כמדומני שהרב קוק השיב על כך, שלו היו באמת הולכים ליישם את כל מה שאמרו, אי אפשר היה להצטרף, אולם 'הם בעצמם אינם יודעים מה הם רוצים', אמירה שנכונותה הולכת ונגלית לדעתי.
כעת יצאה חוברת מצויינת של הרב משה ברגמן – "המדינה היהודית", בעניין גאולה על ידי אנשים כאלו. גם בספר התקופה הגדולה של הרב כשר ניתן למצוא דברים רבים בזה. מומלץ.

6. "דורו של משיח טוב מבפנים ורע מבחוץ" (זוהר). בסוף סוטה נזכרים סימנים רבים וקשים של גאולה – שניתן לפרשם גם לטובה (ידועים למשל דברי הרב קוק על החוצפה). שורש חלק גדול מהמריבות, הוא שבזמן גאולה כל ניצוץ אמת חייב לבוא לידי ביטוי, והדינמיות של השילוב אנרגטית. הבה נזכור שלפחות אין שתי ממלכות יהודיות, ואיש לא מסוגל לדמיין מצב כזה ברצינות ! בימי בית שני היו ממזרים, מחללי שבת, ומתבוללים. מהאבנים האלה ייבנה המקדש. ישנם מדרשים שהמסר שלהם כפי שאני מבין אותו הוא שהקב"ה אומר לעם ישראל: אנא, אל תורו לי כיצד עושים גאולה…

7. ברור שתפילה ללא תשובה היא כטובל ושרץ בידו.

8. בטחוננו בגאולה אינו גורע חלילה, מחובת ההשתדלות וההקפדה במצוות. כשם שכל נבואות החורבן נצרכו לדורות, חשוב לנו לדעת שיש גם צד של דין. גם אם יש בטחון כולל בגאולה, איש לא הבטיחנו כמה ייסורים יתלוו לה. וכי מסירת שטחים לצוררינו אין בה מימד של 'ואבדתם מעל אדמתכם'? וכי לא אבדו יחידים ומשפחות? (מבלי לקשר, חלילה, בין הנפגעים אישית והחטאים) .
אם לדבר חיובית, גם בתוך גאולת 'בעיתה ובזמנה' קיימת האפשרות 'אחישנה'. להפך: בטחון הגאולה רק מעודד אותנו שדבר ממעשינו לא יהיה לריק ועתידה בת קול לפוצץ בראשי ההרים ולומר: מי שפעל עם א-ל יבוא וייטול שכרו.

חזק ואמץ !
יעקב, חברים מקשיבים