באחת מן התשובות באתר לגבי שאלת הטוב והרע בעולם, הזכרתם כי מכיוון שהקב"ה הוא אינסופי, אם כן מוכרח כי כל רצונו ופעולותיו הנן טובות, והוא מכוון את הכל לתכלית טובה. אולם למה הקביעה הזו מוכרחת? למה מוכרח שהאינסופיות תפעל אך טוב? למה האחד מוכרח שינבע ממנו השני?
ושאלה נוספת: האם ניתן להסביר את מוכרחות קיומו של העולם הבא, מבלי להסביר את מוכרחתו בזה שצוונו במצוות- כלומר מבלי לומר שכיוון שצוונו במצוות, אם כן מוכרח שנקבל עליהם שכר בעולם הבא- אלא להסביר את הכרח קיומו של העולם הבא מצד עצמו?
בנוסף, לחילופין, האם ניתן להסביר כי מוכרח שכל הקורה בעולם הגשמי נפעל ומתרחש בעקבות וע"י פעולות רוחניות המתרחשות בעולמות עליונים, נסתרים, רוחניים, שוב- מבלי להיזקק לזה שאנו מצווים במצוות? (אגב, אמירה כי ניתן להשליך ממה שאנו יודעים על הטבע הגשמי- כלומר שישנ מין מציאות נסתרת בטבע שאיננו מסוגלים לחזות בה אולם אנו יודעים כי היא קיימת, כמו למשל החשמל, או תחומי אור שאינם נראים בספקטרום הראייה שלנו- ולכן "למה לא להגיד כי קיים עולם רוחני באמת, עליון ונסתר", כי זו איננה הוכחה… הרי השאלה במקומה עומדת- האמירה טוענת "למה לא?", אולם אין עדיין תשובה למה כן…)
נ.ב- הציפייה שלי היא לקבל תשובה במישור הרעיוני (/לוגי), אולם אם תראו לנכון להוסיף דברים נוספים, אשמח.
עוד נ.ב- אני דתי שאוהב את דתו (פשוט קצת חסרים לי יסודות…), כך שאין צורך לחשוש שמא אינני חפץ בקיום מצוות, ולכן ביקשתי בשאלותיי להתעלם מקיומם.
תודה מראש.
שלום רב,
קודם כל מצטער על האיחור, אני ממש עסוק ולא היה לי זמן לענות, אשתדל להתייחס לשאלותיך אחת אחת.
קודם כל אינני יודע באיזו שאלה קראת שהאינסוף מוכרח שיעשה טוב.
אני מכיר עניין אחר.. שה' הוא אינסוף של טוב. לא סתם אינסוף אלא – טוב אינסופי.
אומנם גם אחרי שאנו מבין שה' הוא טוב אינסופי אין הוא מוכרח לעשות טוב. מכיוון שה' הוא לא מוכרח לשום דבר אלא כפי שהחסידות כותבת.
מי שהוא טוב אינסופי – דרכו להיטיב. רצונו להיטיב אומנם זה לא כמו רצון שלנו רצון מוכרח אלא רצון פשוט. ז"א הוא בכלל לא צריך את זה ומוכרח לזה אלא זוהי דרכו, רצונו מרוב שהוא טוב כה עצום להיטיב גם לאחרים.
נראה שהשאלה שלך על העולם הבא נובעת מהבנה מוטעית לגבי מהו העולם הבא.
זהו עניין מאוד עמוק שצריך להסביר בהרחבה. אומנם צריך להבין שהעולם הבא הוא לא "שכר" למצוות שאנו עושים. הוא עולם, והוא המטרה והנושא.
קודם כל צריך להקדים ולומר שלפי היהדות העולם הבא איננו העולם שאחר המוות. איננו עולם רוחני בלי חומר.
לפי היהדות אחרי שמתים מגיעים לעולם הנשמות שזה סוג של עולם מעבר כזה שהוא כולו רוחני אומנם הוא לא התכלית. העולם הבא הוא העולם שיהיה אחר תחיית המתים. עולם שיש בו חומר כפי שאנו רואים בתיאור בספר בראשית שגן עדן אינו במקום שהוא רק רוחני. בעצם זהו העולם [הזה] אחרי שאנחנו נרומם ונתקן אותו. לעולם שאנו חיים בו יש פוטנציאל להיות עולם אדיר, נצחי אלוקי שכולו קדושה, אף על פי שהוא חומרי – ובעומק דווקא בגלל שהוא חומרי יש בו פוטנציאל של קדושה יותר גדול.
אומנם אחרי חטא האדם הראשון העולם נפל ונחלש. כל כוחות העולם הרוחניים והגשמיים התנמכו ונחלשו, והעולם הרוחני והגשמי התפרדו. המטרה של עם ישראל בעולם היא לתקן את זה , היא להפוך את העולם שבו אנו חיים לעולם אלוקי נצחי ועליון. התורה והמצוות הם אינם המטרה שלנו.
תיקון העולם הוא המטרה שלנו – התורה והמצוות הם הדרך לעשות זאת.
אומנם צריך להסביר בהרחבה מהו עניינם של התורה והמצוות בכל הנושא הזה של תיקון העולם ושל חיינו הרוחניים אבל צריך לדעת שבאמת אין המטרה שלנו בעולם לקיים מצוות – סתם. אלא יש פה איזשהו מטרה גדולה שעומדת במרכז העניינים והיא תיקון העולם שבו אנו חיים ולהחזיר את העולם למצב שלפני חטא האדם הראשון שכל העולם יהיה גן עדן ואפילו למדריגה יותר גבוהה..
הנושא הזה של עולם הבא יש הרבה מה להרחיב בו אבל הוא התכלית הגדולה שלנו – שנהפוך את העולם הזה לעולם מדהים שמח אדיר ועצום וטוב לכל… זהו נושא שבאמת יש מה להרחיב בו.
העניין הזה שכל דבר גשמי קשור לעניין רוחני הוא נכון באופן עצמאי ואותו כבר חידש "אפלטון" במושג "אידאות" ז"א שכל עניין גשמי פה במציאות הוא איזשהו התגלות של מהות רוחנית יותר "אידיאה" כל העולם שלנו קשור בקשרים פנימיים למהויות רוחניות שהוא בעצמו מגלה. וזה נכון לכל דבר במציאות.
וכפי שאנו יודעים שאפילו הספירות בקבלה – הם בעצם בדמות אדם.
וכפי שרואים במרכבת יחזקאל שהוא רואה דמויות של חיות – אומנם הם דמויות רוחניות שקשורות במהות לדמויות התחתונות במציאות . היסוד הזה הוא יסוד שמתפרט הרבה בתורת הקבלה וזהו עיקרון נכון.
אומנם התכלית הגדולה של עם ישראל היא ליצור חיבור מוחלט בין הרוחני לגשמי ושכל עניין פה במציאות שמבטא מהות רוחנית מסויימת , יבטא את המהות הזו באופן חי בתוכו עצמו. זהו גם נושא עמוק מאוד שצריך להרחיב בו אומנם זה קשור למהות של המצוות שמחברות בין הפנים לחוץ בין הרוחני לגשמי וגם זה דורש הרחבה …
השאלה האם יש מהות רוחנית היא מתחילה קודם כל מנפש האדם. האדם צריך לזהות בתוכו שיש משהו אחר חוץ מחיצוניות. כמו אהבה, שמחה, ותוכן פנימי לחיים , זהו היסוד להבין שיש לכל דבר תוכן, מהות תכלית.
כך למשל אפשר להבין שאהבה היא רק עניין בילוגי, כימי.
אומנם עשו בעבר ניסוי בו הזרימו אנדרנלין לאנשים שזה חלק מהתופעה של "התאהבות" והם אמרו "הרגשנו כמו שמרגישים כשמאוהבים" ז"א הם הבינו שאף על פי שהעניין החיצוני דומה האהבה היא משהו נוסף פנימי שיוצר את התחושה ולא התחושה עצמה. אומנם אם אדם לא מזהה בחייו משהו פנימי , קשה לדבר איתו על זה.
אומנם כל אחד צריך לשאול את עצמו אם הוא אינו מאמין בעולם רוחני – איך ייתכן שהוא בכלל יכול להגדיר ולהבין במה הוא לא מאמין… ז"א אם אין שום רוחניות במציאות כיצד אנחנו יכולים בכלל לדבר עליה, להבין שיכול להיות משהו כזה. כל תפיסה שאנחנו יכולים לתפוס מצביעה על כך שיש לנו אחיזה בה.
כך לדוגמא "מחשב" שהוא כולו נתונים אינו יכול להבין מה זה "אין סוף". אנחנו אף על פי שאיננו יכולים להכיל אין סוף פרטים מסוגלים להבין שיש מציאות כזו מה שמצביע על כך שיש משהו בנו ששיך לאין סוף או למופשטות . כך גם לגבי המושג הרוחני.
הרי אם הייתי אומר לך אתה מאמין שיש כזה דבר משהו "שטוגי בוגי?" ושלכל אדם יש את זה.. הרי בשביל להסביר לך למה אני מתכוון אני חייב שתיהיה לך איזושהי אחיזה במושג עליו אני מדבר, כמו שלא ניתן להסביר לעיוור מה זה כחול. אומנם אם אדם כן מצליח להבין את המושג רוחני = שהוא נפגש עם משהו בחייו שעזר לו לתפוס את המושג ולכן זה מראה שיש אחיזה בזה ומעלה את השאלה – כיצד אפשר לחשוב שאין משהו כזה…?
שמחתי מאוד לענות בקצרה על העניינים אומנם כל דבר פה דורש הרחבה רבה , אשמח כמובן לענות לכל שאלה ולכל הרחבה, ואתה מוזמן לפנות אלי באימייל. גם אשמח לדעת אם התשובה הוסיפה לך ואם יש לך הערות,
אבי,
wolfsonavi@gmail.com
