אני חניכה בשבט אלעד. אני חניכה קבועה באה כל שבת ולכל פעולה, אבל מה שקורה זה שתמיד אני החניכה היחידה.
בחודש ארגון אני הגעתי כל הזמן ורוב השבט לא הגיע (אנחנו שבט קטן של שבעה שמונה חניכים) . אני לא ממש יודעת למה אף אחד לא בא והמדריכה שלי די מאוכזבת מכל זה. הייתה לנו מדריכה שעזבה בשבת אירגון ומאז אף אחד לא מגיע , היא עזרה לשמור אותנו כקבוצה – מה שהמדריכה השנייה רוצה לעשות ולא מצליחה כי אין חניכים, לא כל הזמן היא נמצאת בשבתות ואף אחד מהשבט לא רוצה שיהיו פעולות(אני חושבת). כשאני מודיעה לחברה שלי על המפקד היא אומרת "די! תעזבי אותך מבני עקיבא" או משהו בסגנון. זה ממש לא כיף כי פעם היא גם הייתה מגיעה קבוע ועכשיו לא, אני גם מנסה לעזור למדריכה שלי לגבש את השבט או יותר נכון לבנות שבט שהתפרק ואני לא יודעת מה אפשר לעשות. אני חושבת שמה שהשפיע על חברות שלי להפסיק לבוא זה הלחץ החברתי : הבנות בכיתה לא דתיות וגם בבי"ס הצד הדתי לא כזה חזק ואולי הן מושפעות (יש כמה בנות לא דתיות בשבט והן גם הפסיקו לבוא), חברה אחת שלי כן דתייה והיא זאת שהכי נמאס לה מבני עקיבא ואני כבר מיואשת מלשכנע אותה לבוא.
כתבתי קצת רקע על מה שקורה בשבט כדי שתבינו איפה אנחנו עומדים ואולי תוכלו לעזור לי להחזיר ולבנות שבט כי בנ"ע זאת תנועה שמעצבת את האישיות , אולי אני מגזימה, אבל זה בשבילם וממש חשוב לי שהם יבואו
מקווה שהבנתם מה רציתי להגיד
בתודה מראש
-חניכה בלי שבט
שלום לך,
העברנו את שאלתך למחלקת הדרכה בבני עקיבא, וזו תשובתם:
חניכה בלי שבט יקרה
שלום וברכה.
ראשית שמחתי לשמוע מדבריך את האמונה שלך בבני עקיבא כתנועה שמעצבת את האישיות, את האכפתיות שלך מחברייך לשבט ובעקבותיה תחושת ההחמצה לגביהם בעקבות עזיבתם את התנועה, ואת הניסיון שלך לעזור למדריכה לגבש את השבט מחדש.
שנית הכוח הגדול של בני עקיבא נעוץ בחזון שלה ואחרי החזון הזה נעה תנועה גדולה של אנשים.
אנחנו לא מחפשים להביא נוער בכל מחיר לתנועה, אנחנו קוראים לו להצטרף אחרינו, ומי שלא רוצה לבוא, זו בחירה חופשית שלו.
ברגע שנפסיק לרדוף אחרי האנשים ונתמקד במשימה שלנו כנוער בבני-עקיבא, יצטרפו עוד רבים אלינו.
לכן לעניות דעתי אין טעם להשקיע בבקשות אין סופיות מחברי השבט שעזבו להצטרף את והמדריכה שלך צריכות ביחד להתקדם ללמוד ולעשות.
אבל איך אפשר עם שבט רק של חניכה אחת?!
גם אסתר המלכה הייתה לבד בארמון, וכל עם ישראל ניצל בזכותה.
המשימה שלך היא לא ליפול ברוחך ללמוד ולעשות, לחזק את המדריכה שלך ולהאמין שסופו של השבט להצטרף אליך.
לבסוף הרבה הצלחה ושמחה.
בברכת חברים לתורה ועבודה
ערן יונגר
ראש מחלקת הדרכה