שבת. תפילה. דוג' אישית. זוגיות

שלום לך.
תודה רבה על השיתוף איתנו.
התחושות שאת משתפת הן אמיתיות וטבעיות!
במובן מסוים בא לי לכתוב 'ב"ה שאת מרגישה ככה', אבל ברור שבזה לא תוכל להסתכם התשובה.

השאלה שאת כותבת עליה בקול היא בנוגע לתפילות בשבת, אם כי גם יש את הסוגיא שעולה של חלוקת המשאבים הפנימיים של בעלך בין מפעל חייו האחד, המשפחה, לבין מפעל חייו השני, הישיבה.
שתי הסוגיות הללו הן שונות מבחינת המענה עליהן וננסה להתייחס לשניהם, קודם כל לפרט ואחרי זה לכלל.

תפילות בשבת של הילד
משפט המפתח שמופיע בדברייך, שהוא נכון, הוא 'אני לא אחראית על התפילות של בעלי. זה שלו מול הקב"ה'.
זו עבודת ה' שלו, ואת צודקת בזה.
זה נמצא שם בשכל, אבל ברגש זה עדיין מפריע לך.
ייתכן וזה עדיין מפריע לך כשלעצמו, אך זה בוודאי מפריע לך בגלל ההשפעה הביתית.
זה כבר לא רק עבודת ה' שלו אלא החינוך של הילדים.
בהקשר הזה, לאור מה שכתבת, אני רואה שלוש אפשרויות, ואולי צריך לפעול עם שלושתם יחד:

1. ללכת לתפילה לא רק בערב אלא גם ביום – זה מרחב שבו לך יש בחירה על המצב הקיים, בלי קשר לבעלך. זה מקום שבו את יכול לעשות משהו אקטיבי כדי לשנות את המציאות מבלי להטיל את האחריות עליו על בעלך. אמת, בנך הקטן עושה קונצים בהקשר להפתעה. ייתכן ושם צריך לעשות משהו שיעודד אותו בהתאם לגיל שלו ולמקום בו הוא מונח. את זה את יודעת.
2. לדבר עם בעלך על המצב בעזרת מבנה דיבור המכונה שפת הג'ירפה (או תקשורת לא אלימה) – 'בשבת מצוי שאתה לא הולך למניין, בערב או בבוקר. זו עבודת ה' שלך. זו בחירה שלך' (תיאור אובייקטיבי שאני רוצה לקוות שגם הוא יסכים לגביו). 'זה נותן לי להרגיש שהחינוך לתפילה במניין הוא דבר שהוא על הכתפיים שלי בלבד' (תחושה סובייקטיבית שזה מעניק לך). 'אני רוצה לדעת שאתה שותף איתי לחינוך הזה, הגם שזה קשה ומאתגר אותך' (הצורך שלך). 'אני רוצה לבקש ממך להתחייב לכך שבכל חודש תקח אותו לסך הכל שש תפילות בשבת של ערב שבת ו/או שחרית. זה יכול להיות שלוש של קבלת שבת וערבית ושלוש של שחרית או כל חלוקה אחרת. זה לא רק לסמן וי שלקחת אותו אלא גם לעזור לו להתמצא ולהתחבר לתפילה '(בקשה מדידה, עדיף שזה גם יהיה ישים. לגבי החיבור וההתמצאות בתפילה זה מעט פחות מדיד. אני לא חושב שזה כרגע הסוגיא המרכזית, אבל אם כן אז גם לנסח את זה מדיד).
3. להשלים עם המצב – אני יודע שזה קשה לך, אבל זו אופציה שקיימת במיוחד אם התשובה של בעלך תהיה 'לא', בתקווה שגם יוכל להגיד מה כן.
עד כה השיח על התפילה של הילד.
עם כל זה, צריך להתייחס לרובד הכללי, וזה השיח שלך עם בעלך על חלוקת המשאבים.

חלוקת משאבים בין מפעלי חיים
השיח הזה הוא לא פשוט, אבל יותר קל לנסות לדמיין אותו לאור הכלי שהזכרנו לפני זה.
ב"ה את תומכת ושותפה בשני המפעלים האלה.
זה ברור מכל מה שאת כותבת, ויחד עם זאת זה מאתגר אותך.
אמנם לא פירטת יותר מידי, אך אמרת שיש הרבה נושאים בכותרת 'שבת, תפילה, דוגמא אישית זוגיות' כשהשאלה היא אחת.
ב"ה יש ביניכם זוגיות טובה ומשמחת יחסים טובים בבית ועוד.
מתוך זה אני מאמין שתוכלי לגשת לנושא על ידיד בחירת זמן טוב, תוך בירור שזה זמן טוב בשבילו לנהל את השיחה הזו, אפשר אפילו חבוץ במהלך דייט.
היכולת לדבר על הדברים ואיפה זה פוגש אותך, מתוך הרצון שהוא יקשיב לך, לאו דווקא שהוא יפתור את זה (ותגידי לו את זה) הוא חשוב מאין כמותו.
זה לא אומר שאת לוקחת לו את הבחירה, אלא שאת אומרת איפה זה פוגש אותך מתוך ידיעה והפנמה, שכלית ורגשית, שזה בסוף שלו.

אני מקווה שהדברים היו לתועלת,
אנו כאן לכל שאלה.
נתנאל, חברים מקשיבים makshivim.org.il