שולחן ערוך- כיצד נכתב, מה עשו לפני שנכתב? ועוד

שאלת הגולש

1.מהו המקור לכל ההלכות שבשולחן ערוך? 2.כיצד הספר שולחן ערוך קשור לש"ס? 3.מי פסק את כל ההלכות שבשולחן ערוך? האם מי שכתב את השו"ע גם פסק את כל ההלכות? 4.כיצד הסיקו את כל ההלכות שבש"וע? האם רק על ידי י'ג מידות, הלכה למשה מסיני, פשט תורה וסייגים של חז"ל (עשו משמרת למשמרתי)? 5.האם בתקופת בית המקדש גם ידעו את ההלכות של שו"ע או שהן הלכות חדשות? (כגון הלכות השכמה, נטילת ידיים, סעודה,שבת וכו') 6.מי הורה את כל ההלכות האלה בתקופת בית המקדש שלא היה שו"ע?

תשובה

שלום רב!
את ספר השולחן ערוך כתב ר' יוסף קארו, שחי בתקופת הראשונים (לפני כחמש מאות שנה). כשמדברים על ביסוס להלכות שהוא כתב ניתן להתייחס לכך בשני אפיקים.
האפיק ראשון: הבסיסי ביותר, הוא למעשה כל הספרות הפסיקתית שהייתה קיימת לפניו. כלומר, ספרות תנאית (מדרשי הלכה: ספרא, ספרי ומכילתא), תוספתא. ספרות אמוראית: התלמוד הבבלי (והירושלמי). ספרות הגאונים, וספרות הראשונים שקדמו לו, כאשר עיקר פסיקתו מתבססת על פסקי הרמב"ם הרי"ף והרא"ש (כפי שמבואר בהקדמתו לחיבורו "בית יוסף" – וכדאי לעיין!).
האפיק השני: הוא חיבורו על ספר "ארבעה טורים" (הידוע גם בכינויו "הטור"), הלא הוא "בית יוסף". זהו חיבור שבנוי, לא בצורה של ספר מסודר, אלא בצורה של הערות על כתבי ר' יעקב בן הרא"ש (מחבר "ארבעה טורים").
יש לציין, ביחס לשאלת פסיקה מתוך "י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן", שפסיקה שכזו הייתה קיימת רק בתקופת התנאים והאמוראים, לאחר מכן אנו לא מוצאים חכמים שפסקו הלכות על פי י"ג מידות, אלא לכל היותר השתמשו בהם על מנת להסביר הלכות שכבר היו קיימות.
בהקדמתו "לשולחן ערוך", מסביר המחבר שהוא החליט לכתוב את ה"שולחן ערוך" כדי להקל על הלומד הרוצה לדעת בצורה פשוטה מהי ההלכה. במקום שיצטרך לעמול בהגהות הארוכות, המפלפלות בדברי הטור (הן בהבאת המקורות להלכה והן בהבאת דעות נוספות החולקות על הטור), יוכל הלומד לפתוח ספר ולדעת מיד מהי הפסיקה הסופית.
לגבי השאלה האם ואיך קיימו את ההלכות האלה לפני תקופתו: ניתן להרחיב את השאלה הזו אף יותר – איך פסקו לפני כתיבת התלמוד? האם התנאים ידעו את כל מה שהאמוראים כתבו אחריהם?
באופן בסיסי: ההלכה היא דבר דינמי מאוד, מהבחינה שבתקופה אחת יכולה להיות מחלוקת לגבי דבר מסוים ואילו בדור שלאחריו תהיה פסיקה חד משמעית לטובת צד אחד במחלוקת, ואז כולם יהיו חייבים לנהוג על פי הפסיקה הזו.
כך גם פה; כאמור רוב הפסיקה שלו, גם אם היא בנויה על פסקי הרי"ף והרמב"ם, אם נלך אחורה, למקורות מהם הם עצמם למדו את ההלכה, נראה שיש להם ביסוס במקורות קדמוניים יותר, תנאיים או אמוראיים. ואם כן, ההלכות עצמן היו קיימות אלא שבדרך כלל הן היו נתונות במחלוקת, ואז כל אחד נהג על פי פסק רבו (כמו שהיום, אם יש מחלוקת בין שני רבנים, כל אחד פוסק על פי הרב שלו, שמקובל עליו). כמובן שבזמן ביהמ"ק הסנהדרין היו הסמכות ההלכתית הגבוהה ביותר.
לסיכום רק אומר שנושא זה, כלומר, הפסיקה והסמכות ההלכתית לאורך הדורות הינו רחב מיני ים ונכתבו אודותיו ספרים רבים, ולא הבאתי כאן אלא תמצית של הדברים הנוגעים לשאלתך הנקודתית.
בברכה,
אביעד, חברים מקשיבים

כג בסיון התשסג

קרא עוד..