שלום
רציתי לשאול, האם חייל שאין לו זמן בשירות בצבא חייב ללמוד תורה כשיש לו קצת זמן ובלשון אחרת "לחטוף תורה"? אין לחייל פטור בגלל העוסק במצווה פטור מן המצווה? בעיקר השאלה היא אך צריכה להיות הגישה בחיים לשילוב הצבא עם התורה?
תודה רבה
יום טוב!
שלום חבר יקר,
כל הכבוד לך על נתינת החשיבות ללימוד תורה! לצערי, הרבה חיילים מוותרים בקלות רבה מדי על לימוד תורה בזמן שירותם הצבאי, על אף זה לא דבר שכל כך פשוט לוותר עליו.
[הקדמה – חשיבות לימוד התורה]
היהדות נותנת חשיבות גדולה מאד ללימוד תורה. התורה היא מה שיש לקב"ה להגיד לנו, ובאמצעות הלימוד אנחנו יכולים ללמוד מה הקב"ה רוצה מאיתנו, להכיר אותו ע"י כך ואף להעצים את החיבור שלנו איתו. חז"ל הדגישו מאד את החשיבות של לימוד התורה ודבר זה בא לידי ביטוי בכל מיני אמירות של חז"ל, כגון: האדם נידון קודם כל על ביטול תורה, תלמוד תורה חשוב כנגד כל המצוות וכו'. פתחתי בדברים הללו מפני שאני חושב שאם נתבונן ביחס ללימוד התורה לפני שניגש לשאלה שלך נוכל להבין ביתר בקלות מדוע לא מוותרים על לימוד תורה כל כך מהר.
[שירות צבאי ולימוד תורה – אי אפשר לוותר על אף אחד מהם!]
קודם כל, אני חייב לציין שהגישה שלך לשירות הצבאי נכונה ואמיתית מאד. שירות צבאי זו באמת מצוה גדולה מאד, מה יותר גדול מלשמור על החיים של עם ישראל?! כמו כן ההבנה שלך שהשירות הצבאי דוחה לימוד תורה גם היא נכונה בהחלט, אם היית צריך ללמוד תורה באותה כמות שתלמיד ישיבה לומד, איך היית מצליח לשמור על עם ישראל כמו שצריך?! ובכל זאת, אם נתבונן קצת במקורות היהודיים נראה שאי אפשר לוותר לגמרי על לימוד התורה. גם אנשים עם מעט מאד זמן פנוי חייבים להקדיש זמן כלשהו ללימוד תורה ורק בימים קיצוניים אפשר להסתפק בקריאת שמע פעמיים ביום ולהחשיב את זה כלימוד תורה. אכן יש פה איזון דק, שאבחנת בצורה מאד יפה, בין החשיבות של שמירה על עם ישראל במסגרת הצבא לבין לימוד התורה, וזה בהחלט נוגע לשאלה גדולה יותר של מה הגישה הכללית לשילוב צבא ולימוד תורה.
[עיקר העיסוק של חייל – שמירה על המדינה]
לדעתי האישית כאשר אתה חייל, העיסוק המרכזי שלך הוא שמירה על המדינה ובזה צריך להתרכז! עיקר תשומת הלב והשקעת הזמן צריכה להיות באימונים טובים ובביצוע התפקיד כראוי, כך שהשמירה על המדינה תתבצע על הצד הטוב ביותר. איך צה"ל היה נראה אם חיילים היו חושבים על הרב קוק באמצע אימון במקום להתרכז באימון? מה אויבינו היו חושבים עלינו אם חיילים בשמירה היו קוראים ספר במקום להיות עירניים למה שקורה מסביבם? ברור שצבא לא יכול להתנהל ככה, ולכן עיקר העיסוק וההשקעה בתקופת השירות הצבאי צריכה להיות באימונים וביצוע התפקיד בצורה הטובה ביותר ללא התפשרות.
[אז איך בכל זאת משלבים?]
עם כל זאת, בגלל החשיבות העצומה של לימוד התורה, אי אפשר לוותר עליו לגמרי. בפועל, לכל חייל יש במהלך היום פרק זמן כלשהו, אפילו דקות בודדות, שבו הוא יכול להקדיש ללימוד תורה. הנסיון מלמד שברוב השירות הצבאי יש אפילו יותר זמן מדקות בודדות שאפשר להשקיע בלימוד תורה, ולכן ראוי להקדיש זמן כלשהו ללימוד תורה אפילו אם מדובר רק קריאת כמה הלכות ביום. מי שמקפיד על זה זוכה לשמור על קשר עם הקב"ה גם בתקופה הלחוצה של השירות הצבאי ואף להתחזק בעבודת ה', ולצערי מי שלא מקפיד הרבה פעמים מתרחק לאט לאט מהתורה. אין ספק שיש ימים בצבא שאי אפשר ללמוד תורה כלל ובימים כאלו צריך לקרוא קריאת שמע ולהתכוון לקיים בכך מצות תלמוד תורה, הצעה אישית שלי היא לעשות זאת בשמחה גדולה על כך שאתה מקיים מצוה חשובה מאד של הגנה על עמ"י בארצו אך עם טיפה טיפה עצב על כך שלא יצא לך ללמוד תורה באותו היום ולפגוש את הקב"ה דרך התורה.
לדעתי, זו הגישה הכללית איתה צריך לגשת לשירות הצבאי. האיזון בין הלימוד לשירות הצבאי תלוי באופי של החייל, באופי של השירות ובכל מיני תנאים נוספים. מקוה שנתתי לך פה קצת כלים כדי למצוא את דרך המלך ואת האיזון הנכון בין הדברים. אני רוצה שאתה באמת מודע לחשיבות של השירות הצבאי וההגנה על המדינה וגם לחשיבות של לימוד התורה, ולכן אני בטוח שתוכל למצוא את הדרך הטובה ביותר לשלב בין הדברים.
כל טוב והרבה בהצלחה,
אלון
alon.arvatz@gmail.com
