מדוע אסור לאישה לשיר בפני גברים?
שלום רב לשואלת,
ברור לנו אמנם, שכל מתנה שה' נותן לאדם, הוא לא נותן לו סתם, ולכן אם לאשה (וכמובן גם לאיש) יש קול יפה, היא חשה צורך מובן להשתמש בו.
יחד עם זאת, כדאי להבין שהקול מבטא את פנימיותו של כל אדם, כדי לבטא את מה שאנחנו חושבים וחשים אנחנו משתמשים בכח של הדיבור, הכח הזה הוא הקשר בין הפנימיות לעולם החיצוני, ומגיע דווקא מתוך כח החיים, מהנשימה, אל תוך גרוננו, וממנו הוא יוצא החוצה לחלל האוויר, כל דיבור הוא חיבור בין מחשבתנו המופשטת לבין העולם המצומצם והמגושם.
הקול, ובייחוד קול של שירה, שמגיע מתוך פנימיותנו ומבטא מצבים מיוחדים של שמחה ואושר או לחילופין צער וכאב, הוא דבר מאוד אינטימי ואישי, הוא עוזר לאדם שמולנו להכנס לתוך נימי הנפש (כן, כמו הביטוי לפרוט על נימי הנפש…) ולחוש את מה שאנחנו חשים באופן חיצוני.
בכך ניתן להסביר את הדין שקול באשה ערווה, כלומר, את הדבר האישי הזה, והחשוב הזה, הקול המיוחד של שירת האשה, שמבטא גם את נשיותה, קול שצריך להיות עדין ונשי, אסור שיובן שלא כהלכה, על ידי אדם שיהפוך אותו למשהו חיצוני וזול, משהו שמעורר יצרים אפלים ונמוכים.
להפך, אם ניתן לבצע על ידי הקול דברים גדולים, צריך לקדש אותו ולהרים אותו, לנסות לגרום לאנשים או לנשים להתרומם איתו. כפי שאנו רואים בעולם יש זמרים רבים שמשתמשים בקולם על מנת להסיח את האנשים מעיסוק ברוחניות ובחייהם, ומפנים את האנשים לעיסוקים חומריים יותר, וישנם זמרים מעטים שאכן מנסים להשתמש בקולם לעולם טוב יותר, צנוע יותר ומעטים גם מנסים להשתמש להעלות את מאזיניהם לעולם רוחני יותר.
לכן, יש נשים ששרות בקולן רק לנשים, ומנסות להעלות אותן בצורה רוחנית, פעמים רבות נשים, או אנשים מוסיפים קדושה דווקא משיר, הרבה יותר מאלף הרצאות. בסיס לכך אנחנו רואים בדברי הנביאים, שרוח הנבואה שורה רק מתוך שמחה מיוחדת, ועליית הנפש למדרגה מיוחדת, וכמובן יש מספר סיפורים בתנ"ך שעל ידי שירה הצליחו להגיע למעלת הנבואה.
גם במישור ההלכתי, בתלמוד מופיע כמה פעמים האיסור שנקרא ´קול באשה ערווה´. אמנם, היו שכתבו שאיסור זה קיים רק באיסור לקרוא קריאת שמע, או להתפלל כששומעים אשה שרה. אך רוב הפוסקים לא כתבו כך, וכתבו שעצם קול האשה, עלול לעורר את האדם לפריצות ולערווה, לכן אסרו לשמוע קול אשה מזמרת.
בברכה
עקיבא
akivamakshivim@gmail.com
