שיר לשלום

שלום רב,

בקשר לשיר הראשון אינני בטוח אבל נראה שזה אכן שיר שנוגד את השקפתינו – שיר שבא לצייר כאילו יש פה שני שכנים שווים ששניהם בני אדם וכאילו עלינו להבין שאנחנו בעצם לא אויבים – כמובן שאנחנו יודעים שהרשעים פה אלו הירדנים ולא אנחנו חס וחלילה..

בקשר לשיר לשלום – הוא כבר ידוע כשיר כפירה נוראי.

כאילו מצייר שהדת והמלחמות הן הורגות ולא יעירו אף אחד לכן צריך לשיר שיר לשלום.. במילים של השיר יש המון המון נקודות שהם הפוכות לאמונתינו..

השיר משדר המון יאוש. כאילו כל ההרג שאנשים פה מתו סתם לחינם ודי למלחמות ודי לתפילות צריך [לשיר] שיר לשלום.. ואז הכל יהיה טוב. פשוט עלינו לשיר. זה הרי ברור שברגע שנשיר שיש לשלום הכל יהיה בסדר.. כאילו השיר בז לכל ההשתדלות שאנשים פה עשו בהקמת הארץ – פשוט צריך לשיר = עמדה פסיבית – "הביאו את היום" – איך נביא אותו? – נשיר.. על מה אנשים פה בארץ מתו?
סתם? על מה? – על שלום!!! על שקט !! על מדינת ישראל..
כיצד השלום יבוא? סתם?? אם נשיר? אם נבין שצריך שלום? וכי יש לנו משהו נגד שכנינו הערבים בעצם – או שהם שונאים אותנו..

מי שבאמת מבין יודע – שהדרך היחידה להביא שלום לעולם זה עם ישראל. העם היחידי שיכול לשנות משהו בעולם – ששינה ועוד ישנה – והוא יביא את השלום האמיתי של "לא ישא גוי אל גוי חרב" "וכתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות" זה רק עם ישראל. עם ישרא הוא עם של שלום – עם שרוצה להיטיב לכל העולם כולו. המלחמות שלנו הם לא מלחמות של רוע ושל כיבוש אלא מלחמות למען תיהיה לנו מדינה ונוכל למלא את מטרתינו בעולם – שלום כלל עולמי!!! (אחת ממטרתינו..) טוב כלל עולמי. זהו מלחמה על השלום ומי שמנסה לפגוע בעם ישראל הוא אויב של העולם כולו. – האמונה היא תביא את השלום!1 אומנם אנחנו מסכימים שצריך "להביא את היום" אבל אנחנו גם "בטוחים שהוא יבוא ובא" אנחנו פועלים מתוך ביטחון – כשאנחנו אומרים יום יבוא איננו באים לומר שלא עושים השתדלות אלא יש לנו ביטחון שהוא יבוא ומתוך כך אנחנו היחידים שלא מתייאשים… אנחנו יודעים שהאמונה בה´ היא זו שתביא את השלום רק עם ישראל מאמין יוכל לשנות את העולם כולו.. ויותר מזה תרשי לי לחלוק אפילו על המשפט הכל כך פשוט לכאורה "הזכה שבתפילו אותנו לא תחזיר"

עם ישראל בעזרת אמונתו עוד בעזרת ה´ אפילו יחיה מתים. בעזרת האור שנאיר בעולם אפילו אותם – נחזיר!! כך שאנחנו יכולים לחלוק כמעט על כל השיר שכאילו מציין תקווה – אבל טומן בתוכו ייאוש גדול. ההתרחקות מהאמונה ומהמאבק האמיתי על זכותינו בארץ ישראל הוא יאוש ולא מאבק הוא חולשה ולכן כל מי שכאילו רוצה שלום באמת – הוא בעצם חלש ומיואש והדבר היחידי שהוא עושה בשביל השלום זה – "שר" ובינתיים אנשים בארץ נהרגים והעולם לא משתנה..

דרכינו היא היא הדרך האמיתית לשלום האמיתי לכל העולם לטוב האמיתי לאמונה האמיתית והיא היחידה שיש בה אומץ באמת לשנות את המציאות הכואבת..

אשמח לשמוע תגובות על התשובה,

אבי, aviwolfson@walla.com