שלום רב לכם,
יש משהו שמציק לי הרבה זמן וזאת הברכה "ברוך שלא עשני אישה" קיבלתי אלף הסברים וכו' ושום הסבר לא הניח את דעתי, ותמיד שאני קורא את זה בבוקר אני מרגיש רע מאוד, ולא מצליח לכוון בברכה הזאת בכלל…וגם ההסבר שעד עכשיו עוד איכשהו הניח את דעתי הוא של המהר"ל מפראג שאומר (אני כותב במילים שלי איך שהבנתי) שאומרים שלא עשני אישה הכוונה זה שאנחנו מודים לה' שלא שם אותנו (מתחילת בריאתנו, או בכל בוקר ובוקר שהנשמה חוזרת לגוף )עם נשמה זכרית בגוף נקבי, כי אז לא היינו יכולים להגיע לתיקוננו… כי האיש פחות מושלם מבחינה רוחנית מהאישה, ולכן גם אנחנו מצווים ביותר מצוות וכו'.
אז אני שואל אם זה ככה אז מה ההסבר לברכה שבאה לפני "שלא עשני עבד" האם גם כאן זה אותו הסבר? מה אפשר להגיד שאנחנו מודים לה' על שלא שם אותנו בגוף של עבד,הרי נשמתו גם זכרית… וגם עבד לא יותר מושלם מבחינה רוחנית מאיתנו (הגברים), ואישה מה תגיד שהיא מודה לה' על שלא שם אותה עם נשמה נקבית בגוף של עבד? הרי פה זה לא תופס! כי היא והוא פתורים בבערך מאותם מצוות, זאת אומרת האישה והעבד פתורים ממצות עשה שהזמן גרמן וכו'. ואי אפשר לתת את אותו הסבר שהמהר"ל נתן בקשר ל"ברוך שלא עשני אשה", להגיד שהאישה מתכוונת להודות לה' על שלא שם את נשמתה הנקבית בגוף של עבד כי אז היא לא הייתה מגיעה לתיקונה כי עבד יותר "מושלם מבחינה רוחנית" מאישה … זה היה נכון רק עם האישה הייתה מחויבת במצוות בדיוק כמו הגבר… אבל אין עקביות אתה רואה? לכן גם ההסבר של המהר"ל נדחה מבחינת שכלית על הסף, שנותנים תשובה צריך עקביות כמו במקרה הזה…. יש לך הסבר שיציל אותי?
בתודה מראש שי.
שלום שי!
יפה שאתה מתעניין ולא מוותר עד לבירור התשובה. אולי אני לא מבין כל כך מה זה בוער בך השאלה הזאת, אבל אני אשתדל לעזור לך מתוך דברי הרב קוק בעולת ראי"ה:
שלא עשני גוי.
המחשבה לברוא את עם ישראל עלה במחשבה תחילה, לפני בריאת העולם. ראשית המחשבה הוא בעצם תמצית של כל מה שנעשה כתוצאה מכך. יוצא שהמדרגה הזאת של עם ישראל עומדת למעלה מכל ברכה ותהילה, מכל הלל והודאה, ואי אפשר לבטא את הכרת הטוב על כך שנבראנו יהודים בשום רעיון ומחשבה, וקל וחומר בשום ביטוי ומילה. לכן אנחנו לא אומרים "שעשני יהודי". אבל יש מקום לדבר על מה שאנחנו לא, על המדרגות הנמוכות, על השפלות של משפחות האדמה, ולהודות על כך שלא פגעה ירידה זו בי ולא עשני גוי. על זה מלא פינו תהילתך.
שלא עשני עבד.
כשם שאנו מודים על אשר נתן לנו להיות חלק מהחוג הקדוש של עם ישראל, ככה אנו מודים על שנתן לנו נשמה עצמאית, נשמה שיש לה רצונות שנתונים בידיה, והיא לא כבולה לאף אחד. שיש לה מטרה בחיים ובמציאות שהיא מכווינה אליה ולא מישהו מכווין אותה. על כך שיש לי נשמה חופשית ומשוחררת שמפעמת בי בקדושתה, ולא נשמה שנמצאת בתוך גוף של עבד, שאין לו חיים עצמיים ורצון חופשי, וכל מטרתו בעולם זה להיות כלי שימוש לנשמת חופש אחרת. ועל כן רבה תהילתנו לאלהים.
שלא עשני אשה.
הנשמות שגורל חייהן נתון בידיהם, מחולקות הן לפועלות ולנפעלות, למי שנחשב כנותן ולמי שמקבל. וזהו ההבדל העצמי, שיש בין נפש האיש, הפועל, החוקק, הכובש והמנהיג, ובין נפש האשה, הנרשמת, הנפעלת, הנחקקת והנכבשת והמונהגת, בהנהגתו של האיש. ויש בכך אושר גדול בחלק הטוב הזה, של להיות נשמה של איש פועל, יוצר, מחדש ומרחיב שאיפות ומעשים, על פי עצמיותו הפנימית. אפיון זה הוא נעלה מנפש האישה, שנחשבת כחומר לגבי צורה בדברי חז"ל. על כך רבה היא ההודאה המחויבת ליוצר הנשמה, מכל איש ואיש, שלא עשני אשה.
נשים אומרות: שעשני כרצונו.
עם כל היתרון של האיש שפועל ויוצר דברים בחיים ובעולם, לעומת זאת יש גם כן יתרון לאישה הנפעלת, שהיא עשויה בתכונה כזאת של מקבלת רשמים. מה היתרון שלה? בזה שלפעול ולהתעורר בעצמך נותן לך רק רושם של הכוח החמרי והרוחני שלך, "כוחי ועוצם ידי", ולכן הוא יוכל לפעמים לסור על ידי זה מהמגמה האלהית העליונה.
אבל התכונה הנפעלת של האשה כשהיא ישרה, היא מקבלת רשמים מתכונת השפע של המעשה אשר עשה האלהים את האדם ישר. היא מקבלת מתוך מה שנוצר בעולם את התכן החומרי והרוחני שבהוויה, בצורה ישרה ומכוונת לרצונו העליון הפשוט והישר, ועל כן מברכת היא אישה בהודאה על חלקה הטוב:
אם יהיה ליזמן, אני אשתדל לעיין במהר"ל ולראות מה פירושו. אם אתה רוצה – תפנה אלי באי מייל.
כל טוב
יקיר
yockir@smile.net.il