שלום.
אני בת 21. אחרי שנתיים שירות לאומי ושתי שליחויות של 4 חודשים.
אני אמורה להתחיל את החיים..
יש משהו ממכר בלהיות שליח. גחלילית אור שמפיצה אמונה , דבקות ושמחה.
להיות כאייקון תרבות.
להרגיש כי לא חי בשביל עצמך. אלא בשביל הסובבים.
להיות מונע בכל דרכך ע"י הדחף ההוא של "אני עושה את זה כדי לעזור.."
תמיד לחיות ולעשות ולקיים מתוך אמונה שזה תורם למישהו חוץ מלעצמי.
אבל עכשיו, משחזרתי. אני צריכה בע"ה להתחיל לחיות את החיים האישיים שלי. כמובן אין זה אומר שאפסיק לתרום בדרכים נסתרות יותר. אבל בכ"ז, השגרה היומיומית בה כל אדם חי בשביל עצמו, קשה.
קשה לי להתרגל לעובדה שאני קמה לבד , הולכת לישון לבד. וכל היום שלי הוא לבד.
לא סביב לימוד עיברית ותורה.
לא בחברת ילדים ונוער הזקוקים למסגרת.
יום שלם שהוא נטו בשביל עצמי.
איך חיים ככה?
נכון שבחיים יש מטרות לכשעצמן, נכון שבאתי לעולם עם מטרה ועליי להגשים אותה. אבל איך מתרגלים לחיות את היומיום הקטן וכביכול החסר משמעות?
איך קמים בבוקר בשביל לא כלום.. ?
אין ספק (!!!) שלחיות בא"י ע"פ תורת ישראל , זוהי סיבה מספקת לקום בבוקר..
זוהי שליחות בפני עצמה.
אבל לא על הגלובליזם אני מדברת. אלא על ההסתכלות שלי כאדם קטן.
תודה.
שלום וברכה
ב"ה נתברכת בכשרונות רבים ויכולת לתרום לסביבה בצורה יוצאת דופן. הרצון לתרום ולעשות חסד עם הסובב הוא הרצון הכי עמוק באדם ועל כן שום דבר לא ישווה לו. רצון זה הוא ה"צלם אלקים" שבנו, הדמיון כביכול בינינו לבין הקב"ה, שברא את העולם כדי להיטיב. לכן, ודאי שלא יהיה בריא לדכא את הרצון הזה ולהשקיע בעצמנו. אבל – מה לעשות, אנחנו צריכים להשקיע בעצמנו….
לא, זה לא בלית ברירה. מדוע באמת את משקיעה בעצמך? בבניין החיים האישי שלך?
עלייך להכיל את כל הגודל שיש לך ומתוכו להסתכל גם על החיים הפרטיים שלך. למשל – אם את הולכת ללמוד מקצוע, עלייך לראות לנגד עינייך מטרה ברורה לשם מה את עושה את זה, לשם מה את צריכה מקצוע. יתכן ואת תוכלי להשתמש במקצוע כדי לעזור לאחרים בצורה יותר מקצועית, ואולי את עושה את זה רק כדי להרויח כסף. עם כסף אפשר לתרום הרבה מאוד. ובאמת, בראש ובראשונה, הכסף נחוץ על מנת להקים משפחה. הקמת משפחה היא החסד הגדול ביותר, היא הבאת חיים ממש לעולם! הקמת משפחה היא "השקעה לטווח ארוך" – דורות על גבי דורות! זה לא דבר פרטי בכלל.
בקיצור, חשוב מאוד להתרגל לראות גם את החיים הפרטיים במגמה של הכלל, של עם ישראל ושל העולם כולו. אלו חיים מלאים ועשירים וזהו רצון ה'.
בהצלחה רבה בהמשך הדרך!
חזי וסרטיל
heziw1@gmail.com
