שמחה

שלום יקרה!

מה שלומך?

שאלתך יסודית ולגיטימית מאוד. כבני אדם מצב הרוח שלנו משתנה בהתאם לאירועים הסובבים אותנו, משהו מעציב אותנו- אנחנו עצובים, משהו משמח אותנו- אנחנו שמחים. אבל באה התורה ומצווה עלינו בעקיפין לשמוח תמיד – "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך ובטוב לבב…" (דברים כח, מז). איך אפשר לשלוט על מצבי רוח שלנו? הרי הם תלויים בהרבה גורמים שלא תמיד בשליטתנו.

בואי נתחיל מההתחלה.
מהי השמחה?
יש ספר בשם אורחות צדיקים שמבאר 28 מידות הקשורות לעבודת ה'. אחת המידות היא מידת השמחה. רוב מה שייכתב כאן מבוסס על הרעיונות משער השמחה שבספר הזה. ממליצה לך ללמוד בעיון את הפרק הזה מהספר עצמו (הוא נגיש גם באינטרנט). האורחות צדיקים מתחיל את הפרק כך: "השמחה. המידה הזאת באה לאדם מחמת רוב שלווה בליבו בלי פגע רע. ואדם המשיג תאוותו, ולא יארע לו דבר המעציב אותו, בזה יהיה שמח תדיר…" כלומר השמחה היא תוצאת לוואי של שלוות הלב. כאשר אנחנו שלווים אנחנו שמחים.

אבל רגע, איך מגיעים לשלווה פנימית? זו בעצם שאלתך.
האורחות צדיקים מדגיש במהלך הפרק שהשמחה מגיעה מביטחון בה', אמונה והסתפקות בחלקי. נסביר. אם נחשוב מהו המקור לחוסר שמחה נגלה שלרוב הוא טמון בדאגה ובחוסר הסתפקות שהם בעצם שני דברים הקשורים זה לזה. תחשבי על סיטואציה שלא שמחת בה ותבדקי מה גרם לחוסר שמחה הזו. בואי ניקח דוגמה פשוטה אבל קורית לכולנו: אירחתי את האוטובוס, אני לא מרוצה מהמציאות שקיימת לי כרגע ואני כמובן גם דואגת וחוששת לתוצאות האיחור. אבל אם אני בוטחת בה' ומאמינה שזו המציאות שהייתה אמורה לקרות לי, אני כבר רגועה יותר ומנסה לבדוק מה המטרה של הסיטואציה הזו ומה אלמד ממנה. אחרי הבדיקה ברור שאשמח שלמדתי משהו מהמקרה הזה. הסיטואציה הזו די פשוטה, אפשרית לתיקון ולא משפיעה דרסטית על מהלך חיינו אך יש סיטואציות אחרות שקשה להאמין שהן המצב שבו אני אמורה להיות כרגע. למשל: אי קבלה למוסד לימודים, דייטים שלא מצליחים וכו'. אבל אם מאמינים שזו המציאות הראויה לי כרגע ובוטחים בה' שהוא עושה הכול בצורה מדויקת, הכול נראה אחרת ואי אפשר שלא לשמוח מהמצב הקיים. כשאני לא שמחה מדבר מסוים, אני לא מרוצה מהווה הקיים לי ואני כופרת במציאות שה' סידר לי.

בדרך הזו, השמחה לא תלויה בגורמים חיצוניים אלא רק באדם עצמו ובייחוד באמונתו ובביטחונו בה'.

תשאלי בטח: אז, איך מגיעים לאמונה ולביטחון בה'?
קודם כול, לומדים. אף אדם מאמין לא נולד מאמין ולכן עלינו כל הזמן להוסיף מידע שיכול להגביר את אמונתנו. כל דבר שקשור לתורה ולאמונה מחזק את אמונתנו, החל מכוזרי וכלה במכתבים לטליה הקליל. אני אוהבת להמליץ ספריו של הרב אלימלך בר-שאול אם כי הם לא הכי פשוטים אבל הם יסודיים מאוד. חשוב לומר שגם אם את לא מרגישה עכשיו שהלימוד משפיע, הוא משפיע ומחלחל בתוכך!

חוץ מהלימוד, אפשר להרגיל את עצמנו לבטוח בה' ולהאמין בו. למשל, אפשר בסוף יום או אחרי שקרה מקרה מסוים, לחשוב עם עצמי איך אני רואה את המקרה הזה בעיניים אמוניות? לְמה הוא קרה? מה הוא לימד אותי? ואפילו מה הטוב שבמקרה הזה? כך עם הזמן, נתרגל לחשוב כך גם בשעת מעשה. ואם יש לך עוד רעיונות איך להרגיל את עצמנו לביטחון בה', אשמח מאוד לשמוע.

הדברים שכאן הם מעט שבמעט וכמו שכתבתי בתחילה, כדאי לקרוא את הדברים מתוך אורחות צדיקים ממש. מוזמנת להגיב ולשאול עוד במייל שלי או באתר.

מאחלת לך שתשמחי תמיד ותשפיעי שמחה על כל הסובבים אותך.

שנה טובה ושמחה,
כל טוב,
רינת rinathaber@gmail.com.