שמירת הברית (לבנים בלבד)

שלום רב! אכן, שאלה לא פשוטה…
הקרב הוא יומיומי ואפילו חידוש גדול יותר אחדש לך – גם אחרי הנישואין שום דבר לא מובטח!
אף על פי כן, הסברה שהעלית איננה במקום מסיבה אחת פשוטה: הבחירה החופשית. בכל יום ויום מתגבר עלינו היצר הרע להחטיאנו, והקב"ה (שאלמלא הוא לא היינו יכולים מולו) עוזר לנו ומסייע בידינו להשמר מן החטא. אתה בטח מבין שזה לא תלוי בנס, זה לא תלוי בהתגלות אלוקית רב פעמית להצלתך מן החטא, אלא – הקב"ה נתן לנו כלי חשוב מאוד והוא ענין הבחירה החופשית התמידית ללכת בדרכיו. איך? ע"י תורה שמביאה לזהירות ולזריזות וכן הלאה. הקב"ה ציוה אותנו, המליץ לנו "ובחרת בחיים" ואנחנו, אם רק נקשיב, נזהה שזה ממש קשור לנושא הנ"ל שהעלית. שמירת הברית היא ממש הדוגמא הכי טובה לזה כיון שכל הוצז"ל הריהי מטמאת, וכל טומאה קשורה תמיד להפסקת חיים (טומאת נידה, טומאת מת, טומאת זיבה וכו') ולהפך גם נכון, קדושה תמיד קשורה לדברים נצחיים, לחיים עליונים יותר ואנחנו מצווים "קדושים תהיו".
דע לך שהפסוק הזה של "ובחרת ! בחיים" הוא הצלה גדולה מכל ההתעסקות הזו באי שמירת העיניים, באי שמירת הברית. למה? כי אם אדם זוכר שמטרת כל הכוחות הנתונים לרשותו צריכה להיות מנותבת לחיי קדושה, לחיי טהרה והוספת חיים – יקשה עליו מאוד לוותר על כל זה בשביל הנאה רגעית ברת חלוף, שגוררת אחריה תמיד גם המון רגשות אשם וכל מיני נקיפות מצפון ועצבות.
האדם הבוחר בחיים באופן קבוע יודע איך לקחת את הכוחות האדירים האלה של תאוות המין ולתעל אותם ולהפנות אותם לכיוון הרצוי של להרבות חיים.
אתה בטח שואל, למה אני כותב לך כאילו שזה דבר קל? האם אני מתעלם מהבעיה הקשה שאתה מציב? חס ושלום! אז למה אני כותב כך? כי רציתי לתאר לך את האידיאל, ואני רוצה שתבין ותאמין שבאמת יש פה 2 עולמות, כל עולם מושך לכיוון שלו, עולם הזה מושך את האדם למילוי צרכיו ותאוותיו ובצדק, ועולם הבא מושך לכיוון שלו ובצדק – ועלינו לחבר ביניהם. המשימה אכן קשה, היא לוקחת זמן, היא מצריכה מאמצים אדירים אבל יש פירות, המאמצים משתלמים והכול נהיה קל יותר. באיזשהו שלב כשחיים חיי תורה כל העולמות מתחילים להסתדר, לתפוס כל אחד את מקומו הראוי לו והחיים זורמים לפי טבעם האלוקי. אז יותר קל להתגבר על היצר, כי האדם שם ליצר מקום משלו בעולמו, העמיד אותו על מקומו ואיפשר זרימה.
אתה צודק, קשה להתעלם מהיצר עד כדי שממש יש תחושה שהוא לא יעזוב אותנו לעולם, זה מייאש, זה מתסכל, אבל – תזכור תמיד שזה זמני! צריכים לעבור עוד כמה וכמה שנים של התמלאות בתורה, של הסתגלות לחיי תורה ואז היצר הולך ופוחת! האדם ומחשבותיו כבר נמצאים במקום קצת אחר! אנחנו צריכים להיות יותר חכמים מהיצר הרע, צריכים להפנים שהחיים הם לא אוסף של דקות בין החיים למוות אלא חיים מלאי תוכן, מלאי שליחות וככאלה – יש וניתנו בנו כל הכוחות הנצרכים להרבות חיים, יצירה ועשיה. אם תהרהר לעצמך בפלא הזה שניתן בידי האדם והאשה הכוח להוליד, יצור מה? – חיי אדם! האין זה מדהים שיצור מוגבל יכול להתחבר לדבר יותר נצחי כמו להיות חלק מהשלשלת הזו, הבלתי נגמרת, של עם ישראל בעצם זה שהוליד ילד? האם אחרי שאדם זוכה ומגיע למדרגה של לזכור את זה יכול לבזבז כך סתם חיים פוטנציאליים?
שים לב עד לאן הפסיכולוגיה המעוותת של דורנו הגיעה עד כדי כך ש"אוננות" (בשפתה) היא דבר לגיטימי לחלוטין ואפילו מעודדים את זה בטענה שזה משחרר?! איך אנחנו מסבירים את זה? הם הרי לא יכולים לחבר בין העולמות, ולכן הם מנסים להפריד – בחלק האחד אנחנו נהנה מהעוה"ז ובחלק השני נוליד ילדים. ואנחנו, שזכינו ב"ה לקבל תורה וגם ללמוד אותה מבינים שאין לחלק – החומר עצמו הוא הוא קדוש! אנחנו מתקדשים במצוות! אשרינו…
בשאלתך ובסברתך אולי נסחפת קצת לזלזל בבחירה החופשית ובעזרה האלוקית התמידית נגד היצר, אולי שכחת את הנקודות האלה ולכן ראיתי לנכון להזכירם. אבל מה? גם זו עצת היצר- הוא מייאש! הוא אומר לאדם משפטים של חולשה כגון "נו, אין לך סיכוי אמיתי – בשביל מה לך להתאמץ מלכתחילה?" זה משפט של כסיל! זה משפט שלא מאפשר לחיות! למה? כי בכל דבר שנאמר עליו שאין סיכוי כל כך גדול רוב הסיכויים שלא יעמדו לנו הכוחות להתמודד, שהרי ייאשנו את עצמנו עוד לפני שהתחלנו! אז בוא נעשה להיפך, בוא נגיד ליצר שחבל על הזמן שלו, שאין לו סיכוי כי אנחנו בוחרים בחיים, כי אנחנו נתמכים בקב"ה והוא עוזר לנו במלחמתנו ושהיצר הרע הוא הזמני ולא אנחנו! אז זו לא אשמתך, זו לא הסברה שאתה המצאת – היצר חשב עליה לפניך. אז בוא ושדר לו משהו אחר! האדם יכול להחזיק ככל שיידרש זמן ולו רק לזכות להרבות חיים ולא ח"ו להיפך. חוץ מזה, יש לנו כוח עצום של תשובה וגם אם ח"ו נחלשנו וחטאנו – גם מזה אפשר לצאת כך שבאמת "אין ייאוש בעולם כלל"! אתה יכול וכולנו יכולים! (אחרת לא היינו מצווים על זה)
וגם אם נופלים, זוכרים תמיד ש"שבע יפול צדיק – וקם!"
יש גם ספר מאוד מומלץ של הרב יהושע שפירא ראש ישיבת רמת גן, בשם "אשיב ממצולות". וראה עוד קישור לתשובה נוספת באתר:
https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=37608
בברכת הצלחה רבה,
אילן, חברים מקשיבים
נ.ב- אתה מוזמן להמשיך ולשאול דרך האתר או ישירות אלי באימייל: ilancohen9@walla.co.il