לרב שלום!
יש לי בעיה ממש רצינית.
אני נכשל בכל מיני עבירות מפחידות ומגעילות,ואני מנסה להפסיק ואני לא יכול !,הרב בבקשה תעזור לי ותתן לי עצה איך להפסיק עם כל העברות הללו .
בתודה ,א'
א´, שלום לך.
אני חייב לומר לך שעצם השאלה ועצם הרצון לצאת מחטא זה של "פגם הברית" (ונקרא ל"ילד" בשמו) זהו צעד חשוב [והכרחי] כדי להתחיל לצאת מן הבוץ העכור של תאוותינו.
האדם נולד עם תאווה, זהו נתון שאי אפשר להכחישו.
התאווה הזו היא אולי החזקה ביותר מבין מכלול התאוות של בני האדם.
התאווה הזו מניעה תעשייה של חברות פרסום, תקשורת וטכנולוגיה , קולנוע ועיתונות. והכל בשם "האהבה".
איזה עיוות וזלזול נורא בכוח [האמיתי] שעומד מאחורי תאוות המין. ה´ ברא את האדם עם מכלול של רגשות ורצונות כדי שיוכל להמשיך ולהתקיים. האדם חש ברעב – תחושה לא נעימה בבטן וחולשה – כדי שיאכל ויקיים את גופו. האדם נברא גם עם רצון טבוע בתוכו להמשיך את המין האנושי, וזה דבר נפלא. אם אותו יצר לא היה נברא, האדם (והחי וכל מערכת החיים) לא היה ממשיך להתקיים.
כל הדחפים והתאוות הללו הינם דברים טובים, כאשר הם במקומם הראוי והטבעי. אדם שלא ישלוט ביצר האכילה שלו עשוי למצוא את עצמו במקום בהמי לחלוטין, זולל וסובא כחזיר – וגם נראה כמוהו. אותו דבר יקרה כאשר לא נצליח להשתלט על דחף הקיום – יצר המין. ועינינו רואות שאכן מי שלא מצליח לשלוט ביצרו, היצר שולט בו. האישה הפכה להיות מנזר הבריאה ומהיותה יוצרת חיים חדשים, לכלי לסיפוק תאוותם של אלו ונמכרת בראש חוצות לכל דורש – חינם אין כסף.
אתה אומר שהעבירות שלך הם [מפחידות ומגעילות.] תשמח שאתה יודע שהן אכן כאלה!
לפני שננסה להציע מעט עצות מעשיות אני רוצה לגעת מעט בשורש המהותי של הדברים.
למה החטא הזה נקרא פגם הברית? מהי הברית הזו?
זהו החותם המופלא הטבוע בגופו של כל יהודי, בן לעם הנבחר. זהו סימן לקשר העמוק של יהודי עם אלוקיו, והוא מגלה שיהודי יודע ומבין את עומק המהות של תפקידו בעולם, ואת ענינו האמיתי של אבר הברית. סימן זה טבוע דווקא בחלק הנמוך והבהמי של האדם כדי לגלות שדווקא שם יש ענינים כה גבוהים ועמוקים. הקדושה האמיתית היא לחבר גם (או דווקא) את החלקים הנמוכים והשפלים של האדם אל מקור הכל – ה´ יתברך.
חשוב לדעת שזה מאוד מאוד קשה. רק צדיקים גדולים ועצומים זכו לא ליפול ולהיכשל כלל בניסיונות שעמדו בפניהם. חז"ל אומרים כי בשעה שיצר הרע מתגבר על האדם, האדם לא יכול לחשוב [אפילו על ה´ ! ] זה נורא לחשוב על זה, ואיני כותב זאת כדי להצדיק חלילה את הנפילות אלא כדי לקבל מושג מדברי חז"ל על קושי הניסיון ועל גדולת זה שמצליח לעמוד בו. כל התגברות שלנו על היצר הרע מחזקת את צד הקדושה שבעולם הרבה יותר ממה שנפילה מחזקת את צד הטומאה – וזאת בגלל הקשיים האדירים והניסיונות של הדור שלנו. שכר מצווה – מצווה. כשמתחילים להתגבר על היצר יש סייעתא דשמייא לעניין, ומרגישים את זה בבירור.
מסופר בגמרא: אמר אבין סקבא דשתא ריגלא הנך שבוייתא דאתאי לנהרדעא אסקינהו לבי רב עמרם חסידא אשקולו דרגא מקמייהו בהדי דקא חלפה חדא מנייהו נפל נהורא באיפומא שקליה רב עמרם לדרגא דלא הוו יכלין בי עשרה למדלייא דלייא לחודיה סליק ואזיל כי מטא לפלגא דרגא איפשח רמא קלא נורא בי עמרם אתו רבנן אמרו ליה כסיפתינן אמר להו מוטב תיכספו בי עמרם בעלמא הדין ולא תיכספו מיניה לעלמא דאתי אשבעיה דינפק מיניה נפק מיניה כי עמודא דנורא אמר ליה חזי דאת נורא ואנא בישרא ואנא עדיפנא מינך.
רב עמרם חסידא היה צדיק וקדוש. יום אחד הביאו גויים משלוח של שפחות שבויות שיכנו אותם בעליית גג שהיתה צמודה לביתו, ולקחו את הסולם המוביל אל העלייה כדי שלא תברחנה. עברה אחת מהן לפני החלון והוא ראה אותה. ואז… התעורר יצרו בקרבו, והוא לקח את הסולם לבדו (שהצליחו להזיזו רק מספר אנשים ביחד) והתחיל לטפס אל העלייה. באמצע הדרך הוא התעשת מעט, אבל כיוון שלא הצליח לעצור את האש שבערה בתוכו, הוא החל לצעוק בקולי קולות "אש בבית עמרם, אש בבית עמרם". תלמידיו ששמעו זאת מיהרו כדי לעזור ולכבות את השריפה, וכשהגיעו לביתו התביישו מאוד לראותו אותו במצב הזה, אמרו לו: ביישתנו. והוא השיב מוטב שתתביישו ממני בעולם הזה ולא תתביישו בי בעולם הבא.
מהסיפור הזה אני רוצה לתת עצה. לכל אחד בזמן התגברות היצר, יש רגע אחד קטן שהוא נעצר באמצע הסולם. יש ממש שנייה בה אנו נזכרים בה´ ונזכרים שאיננו רוצים באמת ליפול ולהיכשל.
[ופה צריך ואפשר לחתוך!]
זה הזמן להתעשת ולעזוב הכל.
העבירה הזו תמיד נעשית בסתר, וחייבים לנטרל את האפשרות הזו.
תברח מהבית או מהמקום שאתה נמצא בו.
סגור את המחשב [מיידית]! (הנזק שייגרם למחשב מזערי לאין ערוך מהנזק שיגרם לך אם תיכשל!) תתחיל לדבר עם עצמך, כאילו שאתה מסביר למישהו על העניין וכמה כדאי לו להציל את עצמו. (אתה בטח תתפלא לחוש כמה שזה עוזר – צריך להסביר את זה כל פעם מחדש!)
תצעק לה´ שיושיע אותך. וגם, כמה שזה נשמע בלתי אפשרי מפאת הבושה – תיידע בזה את הסביבה שלך. [אתה לא צריך להתבייש בנפילות שלך אלא להתמודד איתם]. כשאתה יודע שיודעים עליך – יותר קל להתגבר. היצר משול למישהו שבא ודופק על הדלת שלך, אם לא תגיב ולא תשתף פעולה הוא ידפוק פעם, פעמיים, שלוש, ויסתלק!
אל תגלוש בשעות מאוחרות באינטרנט וגם לא כשאתה נמצא לבד. יש דיני ייחוד עם המחשב ממש כמו עם אישה, שהרי בהינף כמה אצבעות אפשר לחטוא.
הכי חשוב. בין לפני ובין אחרי, בין אם הצלחת ובין אם לא. צריך לזכור כך הזמן את עומק העניין ואת חשיבות המאבק בזה כדבר עצום לכשעצמו. הכי קל ליפול את זרועות הייאוש והחידלון אך זוהי בדיוק מטרתו של היצר הרע, להכניס אותך לסחרור ולמערבולת של החטא. נפילה-עצבות-ייאוש-נפילה-עצבות-ייאוש… לכן אל תתייאש לעולם, גם אם נפלת. ותדע גם לתת לעצמך טפיחה על השכם (אם תצליח להגיע…) על כל ניצחון ולו הקטן ביותר, ואפילו אם הוא ניצחון זמני.
תתפלל לה´ שיעזור לך במאבק ושלא נגיע לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון. ובעזרתו יתברך תזכה לחוש את טעמה המתוק של הקדושה והטהרה.
בהצלחה רבה בכל וחזק ואמץ בכל דרכיך.
אשמח להמשיך ולדון איתך בנושא זה ובכל נושא דרך אתר חברים מקשיבים או ישירות אלי.
כתובת המייל שלי:
bin725@Gmail.com.
כל טוב, אברהם.
