התחלתי ללמוד קצת הלכות שמירת הלשון, וזה נראה לי ממש מייאש!
איך אפשר לעמוד בזה?!
על מה אפשר לדבר עם אנשים? אפילו על עצמי אי אפשר!?
שלום לך!
ראשית אני ממש רוצה לשבח את עצם הלימוד, זה לא קל להתחיל ללמוד נושא כזה שרובנו נכשלים בו כ"כ הרבה מבלי משים… אשרייך שהגעת לזה!
שנית, יש לדעת שאנחנו בני אנוש, אנחנו כאן כדי להשתפר אך בקצב האנושי שלנו. נכון שברגע שהעין קוראת – הראש בד"כ כמעט מיד מבין, אך לא באותה המהירות נוכל לקיים ולהוציא לפועל את שלמדנו!
אני חושבת שדרך טובה יותר ליישם את הדברים תהיה אם ניקח אותם צעד צעד, בחרי לך כמה הלכות מאלו שלמדת שלא נראות לך קשות במיוחד לקיים ובפרק זמן מסוים התמקדי רק בהן ואל תקבלי על עצמך עוד הלכות לפני תום פרק הזמן הזה.
כשנתמודד עם הדברים לאט יותר, לדוגמא כל שבועיים 2 הלכות או יותר (-תלוי ברמת הקושי שלהן) יקל עלינו לקיים אותם וכעבור זמן מה נוכל לצרף אליהן הלכות חדשות.
את פרק הזמן לקיום ההלכות שבחרת תגדירי לפי ראות עינייך, קחי כמה זמן שדרוש לך כדי ליישם בביטחון. התחילי מהקל אל הקשה, מההלכות שיותר קלות ליישום. כדאי כאמור לחשב את פרק הזמן ואת כמות ההלכות לפי דרגת הקושי לקיומן
תחושת הייאוש שלך מובנת לי לגמרי, כי באמת אי אפשר להתמודד עם הכל בבת אחת! אם ניצב בפנינו הר גבוה ואנו רוצים לכבוש את פסגתו, לא נסתכל במהלך הטיפוס על הפסגה – על המטרה כולה, אלא נתמקד שלב שלב בכל אבן הניצבת בדרכנו, כך לפני שאפילו נרגיש – נמצא את עצמנו למעלה – בפסגה! לעומת זאת, ברור שאם במקום לעקוב אחרי פרטי הדרך בכל שלב, נסתכל למעלה, אל הפסגה, סביר להניח שמהר מאוד ניפול. [כמה מייאש מתחילתו של הר להסתכל על הפסגה הרחוקה…]
"הבא לטהר מסייעין אותו" – מי שמנסה לעשות תשובה, להשתפר, לשנות, מסייעים לו משמיים, בעזרת ה' גם את תקבלי את העזרה שלך מבורא עולם שודאי שמח כ"כ על ההשתדלות שאת עושה כדי ללמוד ולקיים שמירת הלשון.
אני מבינה מדברייך שאת מרגישה שאין לך על מה לדבר עכשיו, אבל האמת היא שאם נתבונן בעניין שוב נוכל בקלות לראות שההיפך הוא הנכון, אם לפני כן היו לך ספקות וחששות מתי את עלולה להיכשל בלשונך, כיצד עלייך לנסח את אופן הדיבור או עם מי מותר להגיד מה, הרי שעכשיו כשאת רוכשת ידע ובקיאות בדבר, יש לך יותר חופש, יש לך יותר יכולת להביע את עצמך בלי חששות, בביטחון שאכן מה שאת אומרת הוא מותר, כי הרי את האסור את כבר יודעת ( ותדעי עוד במשך הזמן) ואין להוסיף עוד איסורים על הכתוב, אז [כל היתר הוא בגדר מותר], ומעבר לכך את אפילו יכולה לדעת שכעת יש ביכולתך לדבר עם משמעות עצומה יותר מקודם לכן, דברים שאינם אמורים להיאמר – בעזרת הידע שלך תמנעי מהם ולכן כל דברייך יהיו הנכונים ביותר, יהיו שקולים ומחושבים וזה מיד מקפיץ את רמת הדיבור והיכולת לשלוט ולחשוב לפני שמדברים, למקום גבוה יותר ואיכותי יותר.
מילים שתוציאי מהפה ומשפטים לא ידמו לאלו שקדמו לידע שאת רוכשת, יהיה בהם יותר עומק, יותר מחשבה וזה הופך כל דיבור שלך להרבה יותר משמעותי מבעבר! לדוגמא, אם בעבר היינו מדברות על חברה או מורה או אדם מסוים, הרי שלאחר הלימוד של הלכות לשון הרע, דיבורים סרק שכאלה שאין בהם תועלת כי אם הרס לשומע, למדבר ולמדובר, כבר לא יהוו עניין בכלל עבורך ולא תרגישי כלל צורך להתעסק בדברים שכאלו, [רמת הדיבור שלך תקבל ערך גבוה יותר ואיתה גם אופן הראיה והחשיבה על בני אדם הסובבים אותך].
זכרי, בהתחלה יש קשיים אבל מי שדבק בדרך שלו ומתעקש לעשות את הדבר הנכון, חיש מהרה כל הקשיים ההתחלתיים הופכים להיות נחלת העבר עבורו. ככה זה כל פעם שמתחילים דבר חדש, ככל שאנו מתחזקים גם היצר שלנו מתחזק, אז נתגבר עליו ועל הקשיים מכח האמת הטמון בנו ועם תפילה בלתי פוסקת לעזרת שמיים אין לי ספק שנצליח.
מברכת אותך על שאיפתך, על שאלתך ומאחלת לך הצלחה רבה מעומק הלב!
שלך,
אבישג.