שמירת נגיעה וחצאיות

שאלת הגולש

כבר איזה שנתיים שאני מרגישה שאני מרמה את עצמי, אני הולכת עם חצאיות בעוד שרוב הבנות בכיתתי לובשות מכנסיים. בעצם הלבישה של החצאית מראה איזו רמת דתיות גבוהה יותר משל הבנות האחרות- ככה זה מבחוץ נראה.
התחלתי ללכת עם החצאית אחרי הבת מצווה בגלל שהאמנתי שכך זה צריך להיות (בחורה דתית צריכה ללבוש חצאית וכו.) אבל בשנים האחרונות אני פחות מאמינה וישנה איזו הדרדרות רוחנית, ועדיין אני עם החצאית, כאילו אם אני יעזוב אותה, אני יעזוב את הדת, ולכן אני לא מסוגלת לוותר עלייה.
בכיתה שלי כל הזמן שואלים אותי, אם את לובשת חצאית אז למה את לא עושה כך כך, אפילו המורה שלי שאלה אותי, ואני לאיודעת מה לענות להם…אני לא רוצה להיראות צבועה, או לא מאמינה.
אני לעולם לא ארצה להגיע לחילוניות, אבל אני לא רוצה להישאר בבור העמוק הזה שיצרתי לעצמי- מין אי ידיעה מה אני ומה המשמעות של חיי.
בקשר לנגיעה- אני שומרת נגיעה, אך הרבה מן הילדים בכיתה שלנו לא שומרים, בכללי בגלל שאני לובשת חצאית זה אמור להגיד "אל תיגע בי, אני שומרת נגיעה" אבל אני מוצאת את עצמי לא מעט נבוכה כאשר מישהו פונה אליי בנגיעה או בהגשת יד ל"כיף" , אני לא רוצה להביך אותו לפני כולם, ומה שנקרא "לייבש" אותו, אבל אני לא רוצה שייגע בי, מה לעשות?!

תשובה

שלום!
כל הכבוד לך על הרצון העז שלך ללכת בדרך שנשמתך חפצה. אני רוצה לפתוח בתשובה עם הדבר הראשון שעלה לי לראש כאשר קראתי את שאלתך.
מצבך מזכיר לי קבוצה של חבר'ה המטיילים במסלול עם מצוקים שעליהם לעבור. כעת הגיע התור שלך לטפס על מצוק. בכדי לעלות למעלה יש לתפוס חבל שבעזרתו ניתן לטפס. החששות מאוד כבדים, יש לך שתי אפשרויות לתפוס את החבל. האחת – לעצום עיניים בחזקה, לספור עד שלוש, לקפוץ ולתפוס את החבל. את צריכה כוחות נפש ובטחון שאת מסוגלת לעשות את הקפיצה הזאת ולתפוס את החבל. האפשרות השנייה היא להעזר בחברים שלך. שהם ירימו אותך וכך תוכלי לתפוס את החבל. באפשרות זו את צריכה לדעת שהחברה עוזרת לך, יש לה תפקיד במסלול שאת פוסעת בו.
כמובן שהמסלול הוא החיים שלנו שהם מלאי מצוקים, מהמורות, עליות וירידות. אבל תמיד נמצא החבל שהקב"ה מצפה שנתפוס אותו בכדי להגיע למעלה. במקרה שלך את צריכה כוחות נפש רבים לדעת שאת הולכת עם האמת שלך. עליך ללמוד אמונה, משמעות החיים. כמובן שאם יש לך שאלות תוכלי בשמחה לפנות אלי ו/ או להיעזר בספרים. עליך להיות גאה בדרך שבחרת בה, כי זו האמת. כמו שאת אמרת – קשה לך לעזוב את החצאית כי את מרגישה שבלעדיה את מתרחקת מאוד. יש לך את הרצון להתקדם, אז תנסי להתקדם. הנוף מסביב הוא מקסים ואת יכולה להיעזר בו ולאגור כוחות. זו לא צביעות. את יכולה לומר לחברותיך שטוב לך, שלא ירחמו עליך אלא שיקנאו בך שיש לך אמת מסוימת ואת דבקה בה. אם זה אפשרי אולי תלכי לשעורים או אפילו תעברי מסגרת לימודים, בכדי שלא תצטרכי להתמודד כל כך קשה. אבל תדעי לך, שאם תשדרי לכולם שטוב לך, הם יפסיקו עם השאלות. את צריכה ללכת זקופת ראש כיאה לבת מלך אמיתית. החצאית היא כמו גלימת המלכות המראה לכולם מי את, ומה יעודך בחיים. את לא צבועה, את הולכת במסלול כפי שנשמתך הקדושה חפצה, רק שאת צריכה עוד ללמוד. הרי כולנו לצערנו רואים להיכן מובילה תפיסת העולם של חוסר הצניעות.
אין כאן שום עניין של צביעות. אין אדם מושלם. הקב"ה שמח בכל מעשה טוב שאנחנו עושים! אם נראה ברחוב אלף שקלים זרוקים, ויהיה לנו מאוד קשה להרים 900 – האם בגלל זה לא נרים את ה100 שאנחנו כן יכולים? ודאי שאנחנו שואפים לעשות הכל, אבל יחד עם זאת זה שאנחנו עדיין לא במדרגה הגבוהה ביותר זו לא סיבה לוותר על מה שאנחנו כן עושים. ההיפך הוא הנכון, אנחנו צריכים לשמוח בכל דבר טוב שאנחנו עושים אותו, ולרצות תמיד להתקדם עוד ועוד.

התורה שניתנה לנו היא תורת חיים. הקב"ה לא רוצה שנסתובב עצובים בעולם. הוא רוצה שנשמח, שנאהב את העולם, ולכן כל המצוות הקדושות ניתנו להיטיב לנו. הן "הוראות הפעלה" איך להפיץ טוב בעולם ואיך יהיה טוב לכל אחד ואחד מאיתנו. כדאי לך ללמוד את משמעות המצוות, כמה הן טובות ומתוקות, ואז יהיה לך קל יותר. ותמיד עליך לזכור שיש לך אבא בשמים שאת יכולה לפנות אליו בכל מצב, לדבר אליו, לשאול אותו מה לעשות, לומר לו שיעזור לך להתקרב אליו. ואך תדאגי, הוא יעזור.
לא שכחתי את האפשרות השנייה לתפוס את החבל – דרך העזרה של החברה. במגילת אסתר מרדכי היהודי אומר לאסתר "מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות". אולי גם לך יש שליחות. יש לך את הכוחות להפיץ את אהבתו של בורא העולם לברואיו? בכל פעם ששואלים אותך למה את עם חצאית, למה את לא נוגעת וכו' תסבירי להם, אל תתביישי, את מסוגלת. תגידי לחברותיך אולי אתן רוצות ללמוד איתי, אתן רק תרויחו מכך. בעזרת החברה וההשפעה שלך "זה נותן וזה אינו חסר", כמו נר שאפשר להדליק מהאש שלו עוד מאות נרות, והאש שלו אינה נכבית, אלא ממשיכה לדלוק. את תתני לחברותיך ורק תרויחי מזה, גם לעצמך וגם כלפי שמים.
מקווה שעזרתי לך. אם יש לך עוד שאלות, אשמח לענות.
כל טוב,
רעות
yohi253@walla.com

ראי גם כמה קישורים מעניינים:
האם זו צביעות לקיים רק חלק מן המצוות?
לעבוד את ה' – למה לי? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=42411
יש אלוקים – יפה מאוד. זו סיבה לעבוד אותו? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=59032
למה לעבוד את ה'? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=55674

איך לאהוב את ה'? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=53757
איך לעשות שעבודת ה' לא תהיה שגרתית ומשעממת?
https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=40697

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!

א באייר התשסה

קרא עוד..