שמירת נגיעה מדודה שאינה דתייה

שלום לך יקירי,
העמדת אותי בשאלה הזאת במקום לא פשוט.
באמת כי התשובה המוחלטת היא שיש לשמור נגיעה.
מנגד, אנחנו לא רוצים לפגוע ברגשות הדודה.
אבל, אתה גם רוצה לשמור הלכה ולא רוצה שיפגעו בך בכך שלא מכבדים את הגבולות שלך.
ואולי דווקא שם נעוצה התשובה.

אחד המנטרות שמלמדים היום זה 'הגוף שלי הוא רק שלי'.
זו מנטרה שלא קשורה בסיבה שאתה מבקש את שיכבדו את הבעלות שלך על הגוף שלך, אלא מעצם זה שזה הגוף שלך.
אם אתה לא רוצה שדודה שלך תיגע בך – היא צריכה לכבד את הרצון הזה, גם אם זה פחות נעים לה או אפילו פוגע בה.
לפעמים כשזה נובע מסיבה דתית מרגישים שזה לא רצון אמיתי, או משהו שאפשר לעגל – אבל בסוף זה הרצון שלך. אתה לא רוצה שהיא תיגע בך.
זה שזה מתבסס על השקפה דתית הוא מקסים, אבל לעניין הבקשה שהיא תכבד את הרצון שלך – זה לא משנה. זה הרצון שלך מאיזו סיבה שלא תהיה.

אני חושב שהאמירה הזו חשובה, לא רק מצד הרצון ההלכתי, אלא יש לזה גם השפעה פנימה לנפש שלך. לתחושות משפיעות במעגלים יותר רחבים של הנפש והאדוות שזה שולח פנימה.

האם יהיה פשוט להגיד את זה? לאו דווקא.
האם הדודה תיפגע? אולי.
האם אתה חייב לה הסבר מדוע את לא רוצה שהיא תיגע בך?
לא.
האם היא צריכה לכבד את הרצון שלך?
בוודאי.

אני יודע שלקרוא את הדברים האלה אולי לא פשוט, אולי הייתי יכול לכתוב את זה בצורה יותר נעימה.
בחרתי לכתוב בצורה הישירה הזאת, אולי כדי שזה טיפה 'יזיז את הכסא'.

אשמח לשמוע איפה זה פוגש אותך.
בהערכה ואמונה,
נתנאל, חברים מקשיבים makshivim.org.il