שנאת ערבים

ב"ה
ד´ שלום!
ראשית רציתי לומר לך שאני מאוד מבין את תחושותיך, גם אני גר בישוב בבנימין, ונוסע כל יום דרך כפרים של ערבים שמדי פעם "מזכים" אותנו במבטי איבה, כפי הגדרתך, ולפעמים קצת מעבר לכך…
נראה לי שהשאלה שאותה בעצם אנו צריכים לשאול את עצמנו היא מהי ההתמודדות הראויה שלנו כלפי אותם ערבים שגרים מסביבנו.
התמודדות מסוג אחד היא לשנוא את העומד מולי, משום שהוא חפץ ברעתי, וכשאני שונא אותו אני מבטא כלפי עצמי את היחס שלי אליו.
התמודדות מסוג זה נראית לי שאיננה כל כך מתאימה מכמה סיבות:
א. ברמה הטכנית, העובדה שאתה תשנא אותו לא תגרום לו לשנוא אותך פחות.
ב. ברמה העקרונית מידת השנאה מצד עצמה היא מידה שאיננה טובה לנפש האדם, אמנם נאמר "הלא משנאיך ה´ אשנא", אולם אפשר לשנוא את השנאה הזו רק כשאתה נמצא בהבנה שאתה כרגע רוצה לשנוא את מי ששונא את ה´, ולא את מי ששונא אותך.
לכן נראה לי שישנה בעייתיות מסוימת לשנוא את הערבי רק בגלל שהוא ערבי גם כשהוא מסתכל בך במבטים כאלו ומקלל אותך, בגלל שתגובה כזו פוגמת במידותיו של האדם (לא בגלל שאתה מוותר כרגע לערבי על מה שהוא עשה לך, אלא בגלל שאתה רוצה לבנות את נפשך באופן טהור יותר).
לכן ההתמודדות שנראית לי ראויה היא שאתה תבנה בתוכך, על ידי לימוד בספרים את ההבנה מהי זכותנו על הארץ, ומתוך כך מיהו הזמני כאן בארץ ומי הם שהארץ שייכת להם, וכך שתיפגש שוב בכאלו מצבים לא יהיה לך צורך לשנוא אותו.
בברכה
דוד,
davideign@gmail.com