תורה ועבודה

שאלת הגולש

לאחר בירור קצר שערכתי מצאתי שיש מחלוקת בפוסקים אם מותר ללמוד תורה ולקבל צדקה(אברך) בעיקרון כולם מסכימים שמי שעובד ומרויח את הכסף ביגיע כפיו זוהי המידה הכי טובה(יורה דעה סימן רמ"ו סעיף כ"א)נאמר שם שיעבוד קצת כדי קיומו ורוב הזמן ילמד תורה-הוי ממעט בעסק ועוסק בתורה רציתי לשאול איך זה לגבינו היום הרי אי אפשר לעבוד 3 שעות וללמוד 9 שעות ולפרנס משפחה אז איך הולך היחס שבין העבודה ללימוד התורה?

תשובה

בס"ד

שואל יקר!
אכן, צדקת בשאלתך, העולם היום מסובך ומורכב הרבה יותר מאשר היה בימים עברו.
מסופר על החפץ חיים זצ"ל שהיה פותח את חנותו למשך 4 שעות כל יום בכדי להתפרנס ובשאר היום היה לומד- אמנם זה נכון לתקופתו שמס´ שעות שכזה הספיק. אבל כיום המצב איננו כזה- החיים תובעניים יותר ויקרים יותר.
[אז מה עושים?]
ראשית, עלינו להפנים את העובדה- שחיי תורה הם בד"כ לא חיי עושר [חומרי], כמובן שעושר [רוחני] יש ברוך ה´. וצריך לדעת שלהסתפק במועט ולא לחיות חיים יקרים..
ומשהפנמנו זאת, מה שנהוג בד"כ הוא שבן התורה משתקע בישיבה ועובד בעבודות מזדמנות לשם תוספת הכנסה (חוץ ממלגת הישיבה)- מלמד ילדים קטנים, מעביר שעורים בת"ת וכו´.. ובמקביל האישה היא העובדתלומדת.. וכך חיים בהתחלה שהאישה היא המפרנסת. כשהבחור נחליט הוא יוצא ומוצא לעצמו מקצוע, אך כמובן לא עוזב את לימוד התורה! קביעות עתים, דף יומי וכו´ חייבים להיות מנת חלקו של בן ישיבה..
אני מקווה שעזרתי,
לשאלות נוספות והתייעצויות,
קובי- ישיבת מעלות
atiyafamily@gmail.com

יח בטבת התשסז

קרא עוד..