תחושת ריקנות.

שלום וברכה.

לכל אחד יש את השלב הזה בחיים בו הוא בוחן מסגרות, בוחר לעצמו חברים, מגבש את האשישיות שלו ואת רצונותיו וכו'..
בגלל שזה שלב של מבחן אנחנו לא מוצאים עניין בכל דבר.. פתאום, לא כל מה שהחברה עושה מתאים לנו, אנחנו מחפשים דברים להתחבר אליהם, דברים שמתאימים לנו.. לכן, במקום מוסיים אנחנו מרגישים לבד.. מתחיל לשעמם לנו.
אך אל תיתיאשי! להפך! קחי את זה כנקודת תקומה!
תתקדמי מזה!
נצלי את השלב הזה לךפתח לעצמך עוד מסגרות וחברויות, עוד תחומי עניין. לדגומא- התנדבויות קבועות, פרוייקטים בסניף , השקעת זמן בתחביבים ובדברים שאוהבים… זה גם ימלא לך את היום וגם יפתח לך עוד כיווני חשיבה..
לגבי החברים שלא כל כך דתיים, זוב שהנ מאותה סיבה של חיפוש עצמי. זה שלב בחיים וזה עובר. אני הייתי ממליצה לך להתחבר לאלה שמתאים לקו החשיבה שלך, בבי"ס וגם בסניף.. בטוח יש לך חברה או שתיים טובות שאת יכולה לדבר ולבלות איתן.. עם כל השאר את יכולה פשוט לשמור על יחסים טובים.. זו עצתי.
זה ככה מה שנראה לי ממה שכתבת. לא פרטת סיבות ודוגמאות אז קצת קשה לי להיות ספציפית.. אבל, אם תרצי לפרט את מוזמנת לכתוב לי למייל ונמשיך להתכתב על זה.

בהצלחה!
שלך,
טל.
tlalosh@shoresh.org.il