תכל'סס!

בע"ה

שלום לך!
זו שאלה מדהימה, אני שמח מאוד ששאלת אותי, אני שמח שאני מנסה לענות, אני מקוה שבע"ה אצליח.
כשאומרים "אין ייאוש בעולם כלל" צריך לדעת מה העומק של זה. זה לא אמירה של עידוד בלבד, זו לא אמירה של "יהיה בסדר, תחזיק מעמד, עוד מעט נגמר" אלא זו אמירה שמסבירה לנו את העומק של עולם הזה. בעולם הזה הייאוש לא שייך! מכל נקודה אפשר להתקדם, יש בחירה בכל מצב ויש בעולם תשובה. יש בעולם הזה נקודות מסוימות שבהם אנחנו מרגישים את הקב"ה משגיח, ויש נקודות שבהן אנחנו לא מרגישים אותו וחושבים שאין, חושבים שאפשר להתייאש. בעולם הזה יש כלל גדול "הכל זז קדימה כל הזמן!" אין אחורה באמת, אין דבר כזה שמשהו מפסיק לזוז. אם מישהו נוסע רוורס- זה בגלל שהוא רוצה להגיע לנקודה ממנה הוא יכול להתקדם טוב יותר למטרה, אם גרעין מתחיל להירקב אז סימן שעוד מעט הוא יתחיל לפרוח, אם דוב ישן בחורף- סימן שהוא אוגר כוחות לקיץ, אם אתה נופל- סימן שאתה בדרך לקום…
החוקיות של העולם הזה היא שגם מה שנראה לך רע הוא בעצם "טוב נסתר", יש מעט מאוד רע שהוא לגמרי רע וגם זה טוב- כי צריך לדעת לזהות אותו ולמגר אותו- אז זה מעורר בנו טוב, אנחנו לומדים להבחין בינו לבין הטוב. אין יאוש- אין דבר כזה יאוש, היאוש פשוט לא שייך כי הכל מתקדם (אם רק נרצה…)
"רשעים בחייהם קרויים מתים". רשעים, גם בזמן שהם חיים הם נקראים מתים, כי תקופת החיים שלהם לא הניבה יותר מדי התקדמות, הם יותר בחרו שלא להתקדם לכיוון הרצוי ולכן הם כמו מתים- לא מתקדמים, הם לא היו צינור בשביל להוביל את הטוב שבעולם. אבל "צדיקים במיתתם קרויים חיים"- הם בצדקותם גם כשהם מתים רוחם ממשיכה לחיות בעולם, הטוב זרם דרכם בעודם בחיים, הטוב המשיך להיות בעולם דרכם, ולכן גם אם הם עברו מן העולם- הטוב הזה ממשיך להתקיים, כאילו הם חיים…
בעלי תשובה יש להם רגעים של משבר: "כמה חטאתי", "כמה רע הייתי", "לעולם לא אוכל לתקן את כל זה" – אבל ברגע שהם מבינים איזה דרך הם עשו הם מתמלאים שמחה! הם יודעים מה זה רע, הם היו שם, הם יודעים "על בשרם" כמה רע הוא הרע- וזה דווקא מה שמוביל אותם לאהוב את הטוב!
זו הבחירה שלנו- אם להמשיך לעשות טוב ולהמשיך לגלות את הטוב, או לעשות רע ולחצוץ בין העולם ובין הטוב שאמור לזרום בו. הבעיה של הרע היא שהטוב תמיד ינצח, כי בעולם הזה אלו הכללים, את העולם הזה ברא הקב"ה והעולם הזה שואף לטוב כל הזמן…
ואתה אומר שבא לך ליפול, טוב לך, מושלם לך ואתה נכנס למשברים. אולי אתה לא יודע להעריך באמת מה יש לך ומה אין לך… מה טוב לך ומה לא…
רבי נחמן מברסלב מדבר על מושגים של "רצוא ושוב". הרצוא הוא הזמן שבו האדם פורח, מתקדם, זורם קדימה, המצב שבו האדם שמח וכל כוחות החיים שלו מתרחבים. ה"שוב" הוא המצב שבו האדם מתכנס לתוך עצמו, לא פורח, לא מתקדם. מה יותר טוב? אומר רבי נחמן שהמצב של ה"שוב" הוא המצב היותר קרוב לקב"ה! אתה מבין את זה? למה?
כי המצב הזה של התכנסות הכוחות, המצב הזה שבו האדם לא זורם ותקוע עם עצמו- זה המצב שבו האדם באמת יכול לראות את עצמו, יכול להבין מה קורה איתו, מה יש לו לשפר, מה הוא צריך לתקן. סתם כך, במהלך החיים, האדם לא שם לב מה קורה איתו. הוא צריך מדי פעם להישבר קצת, הוא צריך קצת לעצור ולחשוב איפה הוא באמת- וכשהוא יודע איפה הוא באמת, כשהוא יודע מי הוא ומהי עצמיותו- אז הוא הכי קרוב לקב"ה, אז הוא הכי קרוב לעצמו.
החכמה הכי גדולה היא לעצור בעצמך מדי פעם ולחשוב, אחרת יבוא המשבר כדי לעזור לך…
ואולי אם יש לך הכל ואם טוב לך מדי ואתה חושב שמושלם לך- אולי זו הבעיה. אולי כשזורמים מדי, אולי כשלא רוצים לקבל מצב של חוסר זרימה- אז זה הכי קשה! חייבים להבין שחוסר זרימה זה לפעמים ממש טוב! (לכן הקדמתי לך את ההקדמה על הטוב והרע)
אם יודעים (כמו שממש יפה הבנת בעצמך) שהשורש של הכל הוא טוב ושאין באמת סיבה לייאוש- אז יודעים באמת להתקדם כל הזמן, למצוא את הטוב שבכל דבר (גם אם הוא רע לכאורה), למצוא את העומק שבכל דבר (כמו שאתה מבקש).
ונכון, יש מצבים בעולם של מלחמה, יש ניאוף ומולו אני רוצה טהרה, יש בנות יפות ומולן אני רוצה טהרה גם כן- אז מה אני עושה?- לא ישן בלילה בשביל לא לחלום על זה, לא מרים את העיניים ברחוב כי אולי אראה מראות אסורות…
אבל יש מצב שעוד יותר מתאים לנו בדור הזה וזה מה שאתה מבקש ממש יפה- אנחנו רוצים שלום.
לא רוצים מלחמה כי אנחנו רוצים שהכל יהיה הרמוני, לא רוצים מלחמה כי אנחנו רוצים שהכל יבוא על מקומו. אז בשביל זה צריך לדעת לעשות סדר! אני לא מסתכל על בנות, לא מתעסק עם חוסר צניעות- כי אני שומר את הכוחות לאשתי! יש סדר- זה לא הזמן! אני לא מדבר לשון הרע כי יש סדר- אם כל אחד ידבר לשון הרע- לא נאמין אחד לשני! יש סדר! ואם יש סדר צריך ללמוד תורה כי התורה היא המדריך שלי, היא עושה סדר בראש שלי, היא עושה סדר בחיים שלי- אני רוצה להיות מסודר, אני רוצה שלכל דבר יהיה את המקום שלו.
לא סתם כולנו רוצים "שלום" עכשיו, הכמיהה לשלום היא אדירה בדור הזה, הכל צריך להיות במקום, כל העמים צריכים להיות במקומם ולא להלחם על אדמות, לכל עם צריך שיהיה התפקיד שלו ולא שאנחנו נרצה להיות כמו אמריקאים- צריך סדר! צריך להשכין שלום!
אין עניין להתמסר לרע, אין עניין להרים ידיים. צריך להבין שכל המתח נוצר פה בגל שאין סדר!
המצפון הוא בסה"כ אות אזהרה בשבילנו- במקום בו אתה מרגיש ייסורי מצפון- זה המקום שבו אתה מרגיש שהדברים לא מיושבים, שהדברים לא מאוזנים- אז בוא תאזן אותם! תקבע ליצר שלך ש"אין מצב"! תגיד לו לבוא עוד כמה שנים, תגיד לו שעם כל הכבוד- הוא לא קובע לך את לוח הזמנים, שיקבע פגישה איתך וכשתרצה לקרוא לו- תקרא לו (אגב, הוא מאוד חשוב)
דת זה דבר קשה? אולי. אבל מה שבטוח- דת זה דבר מורכב! דת זה דבר מאוזן! דת זה לעשות שלום בין כל הכוחות! דת זה להאמין שיש מסלול טוב ואני בעצם צריך להכין את עצמי, לסדר את כוחותיי בשביל שהטוב הזה יזרום דרכי! דת זה להזרים דרכי את הקב"ה, לשאוף כל הזמן לתקן, להוסיף טוב!
ואם קשה- מעולה! סימן שאני מספיק רגיש בשביל לתקן, סימן שאני מספיק קרוב אל עצמי בשביל לבחון את עצמי, בשביל לנסות להבין מה עלי לשפר ולתקן. אין לך הכול, אם יהיה לך את הכול תשכח לגמרי את הקב"ה, תשכח לגמרי את עצמך. אם תדע שאתה תמיד צריך לעבוד ואתה עושה רק כפי יכולתך- אז תהיה הכי קרוב! אין מושלם! רק הקב"ה מושלם! אנחנו עושים כמיטב יכולתנו…
כמו שאתה מבטא ממש יפה בשאלה- מאחורי המושג ש"אין ייאוש בעולם" יש עומק! צריך להתאמץ להבין את המערכת הזו של הטוב, צריך לנסות כל הזמן לברר עוד ועוד את הטוב והרע- אבל באמת באמת- אין ייאוש בעולם בכלל! את הכל אפשר לתקן… בכל אפשר לעשות שלום!
"עושה שלום במרומיו [הוא יעשה שלום עלינו] ועל כל ישראל" ואמרו…
אמן.

לסיכום: המושג של "אין ייאוש" הוא עובדה. כל מה שעלינו לעשות זה לבחור, זה לנסות להיות "צינורות טובים" בשביל להוביל את הטוב בעולם. גם כשאנחנו יורדים אנחנו קרובים לה´, גם כשהכל נעצר אנחנו קרובים. עלינו "לעשות שלום" עם כל הכוחות שלנו, לא תמיד להילחם, לא להשתגע. הדרך היא החשובה בעולם, הדרך למטרה צריכה להיות מתוך תחושה של התקדמות איטית ובטוחה, מתוך רצון להעמיק (כמו שאתה עושה עכשיו). אין מושלם! המושלם הוא אויב ("האויב של הטוב הוא הטוב ביותר" כי אם כל הזמן נרצה לעשות רק את הטוב ביותר- נשכח לעשות את הטוב שאנחנו יכולים לעשות), אנחנו עושים כפי יכולתנו!
מקוה שהצלחתי, מקוה שעשיתי ככל יכולתי לענות לך, אם לא- תקן אותי. תמשיך לשאול…

ובכל מקרה תמשיך לחייך, תמשיך להיות אופטימי, תמשיך להיות קרוב לקב"ה, תמשיך לבנות וגם תמשיך להילחם בייאוש השקרי של היצר הרע, ובע"ה תזכה להשכין שלום בכל כוחות הנפש ולזרום בתמימות עם ה´ אלוקינו…
כל טוב,
אילן
ilancohen9@walla.co.il