תמיכה בלומדי תורה

שלום לך,

ראשית, אני רוצה להגיד שההתמודדות עם הטענות צריכות להיות מתוך תורה ומתוך הכוונה של גדולי הדור הזה וגדולי הדורות הקודמים. לא פוסקים הלכה ולא מדריכים ציבור מתוך פסוקים בתנ"ך או על פי ססמאות של 'בשמחה ובטוב לבב'. אני גם לא חושב שצריך להתיחס לדמוגוגיות של 'לומדים בשביל להתפרנס' כאשר המלגה הממוצעת של אברך היא פחות בהרבה משכר-מינימום. אני אנסה להציג את דעתי כפי שאני רואה אותה ואני מקוה שעל ידי הצגת התמונה הכללית, הפרטים יהיו יותר מובנים.

קודם כל, אין חולק על כך שהמצאות של חברה שלמה שלומדת תורה היא דבר חדש בעם ישראל. מעולם לא היו לומדי תורה רבים כל כך ומעולם לא החזיק הציבור כל כך הרבה ישיבות וכוללים. גם מה שנחלקו הרמב"ם וגדולי זמנו היו על החזקת תלמידי החכמים מנהיגי הדור או על החזקה מצומצמת של ישיבה. מעולם גדולי הדורות לא התיחסו למצב בו ציבור שלם של לומדי תורה נזקק לתמיכה. אני מסכים בהחלט שמצב זה אינו בריא וכדברי הרמב"ם מביא לחילול ה' כמו שאנו רואים בעינינו.

מצד שני, גם אין חולק על כך, שחלק גדול מעם ישראל היושב בציון רחוק משמירת מצוות מלאה לע"ע, ואני חושב שיש הסכמה כללית שהחברה בישראל מאבדת את יסודותיה הערכיים, רחוקה משרשיה ובעקבות זאת מתגלים כל השחיתויות בשלטון וכו', והדברים ארוכים וידועים.
המציאות הזו גורמת לכך שציבור שלם ירצה להסתגר בתוך עצמ ובתוך אהלה של תורה, להגן על עצמו ועל ילדיו מפני הרוחות הרעות של הכפירה, הפריצות והבערות שמנשבות לצערינו הרב ברחוב הישראלי.

ממה שכתבתי עולה שהחברה החילונית מצדיקה בעצם את קיומה של החברה החרדית וגם את תמיכתם בה. לומדי התורה אינם נתמכים בזכות לימוד התורה אלא למען המשך הסתגרותם מפני אותה חברה חילונית שכל כך מאימת עליהם. אמנם ברור לכל שמצב זה של חברה חילונית התומכת בלומדי התורה מבלי להכיר את ערך התורה ומתוך תחושה של כפיה, ומצד שני, חברה של לומדי תורה שמחזקת את האחיזה של עם ישראל בארצו אך מתעלמת מחשיבות אותה אחיזה בארץ, מעורר הרבה מאד רגשות שליליים והרבה מאד קיטוב וריחוק הדדיים.

הציונות הדתית, ניסתה ומנסה למצוא דרך ביניים שתאפשר למזג את שני הדברים. מצד אחד, לישב את הארץ, לקיים חברה בריאה שאיננה נתמכת אלא מחזקת את היסודות הכלכליים של החברה. מצד שני, אין כל ספק בחשיבות החזקת לומדי תורה וחשיבות הפצת התורה והיהדות בכל האוכלוסיה. דרך זו איננה פשוטה כלל ועיקר. מלבד העובדה שאיננו יודעים כיצד לשלב ולמזג את שני הדרכים, גם הסכנה להדרדרות לעבר הציבור החילוני בעינה עומדת. לצערינו הרב יש בנו הרבה מבוכה והרבה בלבול לגבי הדרך אבל מצד שני, ברור לי, שאין באמת דרך אחרת. רק דרך שתשלב בין חברה בריאה ועומדת ברשות עצמה, הקשורה בעולם המודרני בעצם מציאותה, ובין רצון תמידי להתעלות ולהיות קשורים לקב"ה ולתורתו, תוך שאיפה לתקן עולם במלכות שדי, תוכל לתת מזור אמיתי לבעיות החברה.

יש עוד הרבה מאד מה להרחיב, ויש עוד הרבה נקודות שמקוצר המקום והזמן לא יכלתי להתיחס אליהן. בכל אופן, אני מקוה שהצגתי את הרעיון הכללי שאני מאמין בו ואני מקוה שההצגה תעזור להתמודדות עם הטענות שהצגת.

כל טוב, אתה מוזמן בשמחה להגיב באתר או אלי למייל.

טוביה
tsbias@actcom.co.il