תפילה בכוונה

שלום וברכה,
וראשית ישר כוח על הרצון לכוון, זה השלב הראשון…
אפשר לנסות על כל מיני פתרונות כיצד להתרכז יותר טוב בתפילה, ולהצליח להרגיש את המילים,
אך זה לא פותר את הבעיה מהשורש.

בנקודה מסוימת התפילה היא ביטוי למקום שאנחנו נמצאים בעבודת ה' שלנו,
ככל שרבש"ע הוא חלק חשוב בחיים שלנו, ככל שאנחנו שמחים בעבודת ה' שלנו,
כך גם בתפילה שלנו, אנחנו מתרוממים יותר.

לכן בשביל לרומם את התפילה שלנו,
אנחנו צריכים מידי פעם לעצור הכל, ולהתחיל להתבונן על החיים שלנו,
היכן אנחנו עומדים, לאן אנחנו שואפים, היכן אנחנו מצליחים והיכן אנחנו נופלים.
האמת שאין פתרונות קסם ופתרונות בזק,
מדובר כאן על עבודה יום יומית, שמהצד יכולה להראות מעייפת וקשה.
אך היא מספקת לכל מי שנמצא בתוכה חיים ואושר.

תנסי לחשוב אולי יש משהו שחוסם אותך, דבר כלשהוא שאת עושה אך לא שלמה אתו מבחינה רוחנית.
אולי הוא מפריע לך להתקדם.

הרב קוק זצ"ל בעולת ראיה מלמד אותנו, שהנשמה בעומק תמיד מתפללת, וגם עם ישנה תקופה שהתפילה לא מתרוממת עוד יגיע זמן והתפילה תתפרץ החוצה.
" התפלה מבקשת מהנשמה את תפקידה. כשעברו ימים ושנים בלא
תפלה בכוונה, מתקבצים בלב אבני-נגף רבים, שמרגישים על ידם כבדות-רוח
פנימית. וכשרוח הטוב חוזר, ומתנת התפלה נתנת ממרומים, הולכים בכל תפלה
ומתפנים אותם המכשולים, והסיכורים הרבים, אשר נקבצו בנחל הנובע של
נשמת החיים העליונה, הולכים וסרים. ועם אותה העליה הנשמתית, שהיא עולה
בכל תפלה ביחש לערך זמנה, אחוזים ידועים באים בתור מרפא את חסרון העבר ;
אמנם לא בבת אחת נמנה החסרון, אבל הולך הוא ומתמלא, והצוהר של התפלה
הולך ומגלה את אורותיו."

בהצלחה
אלעד.
gasner@inn.co.il