שלום. רציתי לשאול בעניין שממש מציק לי- כל פעם שאני נוסעת לקברי צדיקים (ואני נוסעת הרבה) אני רואה את כל הנשים שמסביבי ולפעמים גם את החברות שלי בוכות וצועקות, ואני ממש לא מצליחה להתחבר לזה. בכלל אני מרגישה שזה ממש לא משנה אם אני מתפללת בבית או בקבר של צדיק. יש כאלה שאומרים שעצם השהות שם משנה את ההרגשה אבל אני ממש לא מבינה את זה. באמת יש הבדל בין תפילה בבית לתפילה בקבר? חוצמזה אני שמתי לב שכשאני נמצאת בתוך מבנה ממש קשה לי להתפלל ולפעמים אני לא מתפללת בכלל, אבל כשאני יוצאת החוצה אני מתפללת ממש טוב. איך אפשר לגרום שגם בתוך מבנה אני יוכל להתפלל? (לא תמיד אני יכולה לצאת החוצה…) תודה רבה רבה!!
שלום חברה,
תודה רבה לך על השאלה היפה.
השאלה של קברי צדיקים היא שאלה מורכבת ביהדות, ניתן לראות דעות ממש הפוכות בנושא. יש מי שראו בקברי צדיקים כשער לשמים, שהצדיקים מולכים את התפילות שלנו הישר לקב"ה, ומלמדים עלינו זכות, ויש מי שראו בזה ממש ההיפך, עד כדי חשש לעבודה זרה ממש שנתפלל לצדיק עצמו, ונשכח שהקב"ה הוא זה שמחליט, ואליו נשלחות התפילות.
ברוך השם יש לנו מגוון של דעות, ככה כל אחד יכול למצוא לעצמו את הדרך המתאימה לו ביותר בעבודת השם.
אני מבינה את הקושי שלך להתפלל לקבר. גם לי הרבה פעמים קשה עם זה, אבל אין עם זה שום בעיה. אין חובה ללכת לקברי צדיקים, להיפך, זה נועד לעזור לנו, ולא להקשות. אני חושבת שהעיקר זה שבאמצעות קברי הצדיקים תצליחי להתקרב לקב"ה ולהתפלל טוב יותר. אם את מעדיפה להתפלל בחוץ, והתפילה שלך יוצאת שם אמיתית ומדוייקת יותר- זה ממש מצויין. עדיף תפילה אמיתית מחוץ לקבר מתפילה סתם בתוך הקבר.
לגבי השאלה השניה- מה לעשות ולא תמיד אנחנו יכולות להתפלל במקום או בזמן שהכי מתאים לנו. לפעמים צריך ללמוד להתפשר ולכוון גם במצבים פחות נוחים. יכול להיות שהמרחבים, הנוף, והשמש עוזרים לך לראות את נפלאות הבריאה ולכוון טוב יותר. לכן אני מציעה, שכשאת בתוך החדר, ולא יכולה לצאת, תנשמי רגע עמוק עמוק, תעצמי עיניים, ותדמייני נוף שאת אוהבת במיוחד. ואז תתחילי להתפלל, בעיניים עצומות, בלי להסתכל מה באמת קורה סביבך. נראה לי זה יעזור לך לכוון בתפילה.
בהצלחה,
יעל yaelkagam@gmail.com
