שלום. האם אדם כשהוא מתפלל על עמ"י, האם האידיאל הוא שאדם יתפלל ממש על כ"א מישראל אותו דבר? הרי כשיש לך קרוב חולה, או קרוב שנשפט שלא בצדק וכד', אז זה הרבה יותר מפריע לך. בקיצור: האם האידיאל הוא שיהיה איכפת לך מכ"א ממש אותו דבר?
תודה!
שלום לך.
לגבי הרבה מאוד דברים מצאנו הדרכה לתת יחס מועדף לאדם קרוב. דוגמאות לדבר אפשר לראות במצוות צדקה שמשפחה קודמת לעניי העיר, עניי העיר לעניי עיר אחרת, עניי ישראל לעניי אומות העולם וכו'. אותו דבר נכון לגבי פדיון שבויים, לגבי השיקול עם מי להתחתן (לא נפרט כאן הכל) ובעוד נושאים.
חשוב מאוד להבין שבעולם הזה יש מדרגות שונות. כמו שדומם איננו צומח ואינו ראוי לאותו יחס, כמו שגוי אינו זכאי ליחס שזכאי לו יהודי, כמו שלתלמיד חכם יחס אחר מלעם הארץ ולכוהן יחס אחר מלישראל,כך גם בין היהודים ה'שווים' יש יחס שונה בין אחד לשני. אנחנו מצווים לאהוב את כל הבריאה, את הדומם, הצומח, החי, המדבר והישראל, ממש את הכל, אבל אין זה אומר שהאהבה שווה היא לכל. הקב"ה ברא אותנו עם יכולת מוגבלת של נתינה ודין הכרת הטוב וכן שאר דינים ומוסר אנושי מחייבים אותנו לתת קודם לקרובים לנו ורק אחר כך לרחוקים יותר. יש גישה נוצרית שחילחלה בעוונותינו לחלק מהעם שחסד אמיתי הוא עם אדם זר וכו' ומביאים לזה מקורות של 'מת מצווה' שהוא חסד של אמת וכו'. הדברים הם נכונים במידת מה אבל כמו בכל תחום, גם בתחום הזה צריך לדעת איפה לשים גבולות לדברים. למשפחה יש יחס מועדף. יש בזה גם רעיון אמוני של הכרת הטוב, שכאשר אדם מתרגל להכיר טובה למשפחתו שדאגה לו, להוריו וכו' מעצם זה שהם משפחתו הוא מתרגל גם להודות לקב"ה.
להשתמע,
יהונתן,חברים מקשיבים,
ymvy@walla.co.il
