הדקו חגורות, החזיקו היטב, נכנסתם לבית כנסתנו והנה אנחנו ממריאים! תוך 3 דקות ב"ברוך שאמר" והקצב מתגבר מרגע לרגע! כעבור 7 דקות מהדהד בבית הכנסת קולו הרועם של החזן כשהוא אומר בחטף את ה"ברכו" והנה ממשיכה הטיסה ואנחנו כבר עומדים ב"טיסת" אאא "קריאת שמע"… ועוד דקה וחצי וכבר שלושת רבעי הביה"כ מתנענים ב"תפילת 18" – ר-ג-ע חכו!!! אני עדיין ב"אשרי"…. טוב טוב קצת נסחפתי! ושאלתי היא: מה עדיף? להתפלל תפילה מהירה בלי יותר מידי כוונה אבל להיות בקצב של כולם ולענות "אמן" ביחד איתם או להתפלל בכוונה – כשבעצם את רוב התפילה אני מתפלל לבד (או בקפיצות) – אין מקום אחר לתפילה ואין אפשרות לשנות את מהירות (הטיסה) התפילה…
שלום רב,
אמירת פסוקי דזמרא עניינם הכנה לתפילה ולכן אם רואה שלא יספיק להתפלל עם הציבור אם יגיד את כל פסוקי דזימרא מוטב שידלג על פרקים מסויימים מתוכם.
במקרה שלך אולי מוטב להגיע קודם ולהתחיל בנחת את ברכות השחר קורבנות ופסוקי דזימרא כך כשהציבור יגיע לשמונה עשרה תגיע גם אתה.
בכל אופן אין לדלג על "אלוקי נשמה", ברכות התורה, ברכת טלית ותפילין, "ברוך שאמר", "אשרי" וישתבח" כדי לא להפסיד את אמירתם (של ברוך שאמר וישתבח) – מי שלא הספיק לאומרם לפני התפילה אינו רשאי לאומרם אח"ר כך, ועל מנת לומר את הברכות של פסוקי דזמרא, חייבים לומר לכל הפחות פרק אחד, לפיכך יאמר את הפרק החשוב ביותר שהוא "אשרי".
אם רואה שאין לו זמן לומר את ברכות פסוקי דזימרא (ברוך שאמר, אשרי וישתבח) ולהספיק להתפלל עם הציבור – יתפלל ביחידות בלא שום דילוג.
לכן יש לכוון בדילוגים או בהתחלת התפילה מוקדם להספיק להתפלל עם הציבור, דהינו עם עשרה שעומדים שמונה עשרה. במקרה שלא יספיק להגיע לשמונה עשרה בלחש – אם יספיק להגיע להתפלל חזרת הש"ץ עם החזן הוא נחשב שהתפלל במניין (לרוב הפוסקים).
להרחבה כדאי לעיין בספר "פניני הלכה – תפילה", וכן בספר "תפילה כהלכתה".
לסיכום:
עדיף להתחיל בנחת לפני הציבור ולכוון כך שתגיע עם הציבור לתפילת שמונה עשרה (בלחש).
אם אין באפשרותך להתחיל מוקדם יש לדלג לפי כללי הדילוג ו"הזמן" העומד לרשותך.
אם רואה שאין לו זמן לומר את ברכות פסוקי דזימרא ולהספיק להתפלל עם הציבור – יתפלל ביחידות בלא שום דילוג.
כל טוב, ושנה טובה
שלמה, חברים מקשיבים
shlomo@makshivim.org.il